אני רוצה להתחתן עם משוררת שאוהבת להתבונן בתמונות בלילות היא תכתוב לי שירים חסרי משמעות ואני אצייר אותה על הבד שתוכל להבין אותי טוב יותר. היא תחליף בגדים כל היום, כמו משוגעת ואני אצייר אותה בכל שמלה חדשה שתקנה עד שלא ישאר לנו כסף לאכול. נדהר בחושך אל תוך תהום על אותו סוס חולה וכשניפול נתפור מהציורים שלי שמלות חדשות בשבילה ומהשירים שלה- חיים חדשים וחסרי משמעות ובקצה הימים בסוף כל השירים כשדיו ישפך מורידיה אני אחבוש אותה בדפים לבנים ואלחש לה באוזן לאט ובשקט אני רוצה להתחתן איתך, משוררת.