השכם בבוקר, מטפסת מיוזעת במדרגות
מתנשפת, מכווצת את האיברים
לפניך אלוקים.
עולה גבוה עד הגג
בדרך להוריד עוד כמה קלוריות
נאנקת מעט תחת הכובד, וחושבת:
הלוואי שככה גם היו יורדים חטאים
באיזשהו מקום חטאים גם יורדים ככה (:
כשעולים ועולים בדרך ה', מורידים גם קצת חטאים בדרך - וזוהי התשובה...
הייתי אומרת - הלוואי וחטאים *לא* היו יורדים ככה, אלא בדרך קלה יותר...
אבל בסה"כ נחמד (:
[ליצירה]
באיזשהו מקום חטאים גם יורדים ככה (:
כשעולים ועולים בדרך ה', מורידים גם קצת חטאים בדרך - וזוהי התשובה...
הייתי אומרת - הלוואי וחטאים *לא* היו יורדים ככה, אלא בדרך קלה יותר...
אבל בסה"כ נחמד (:
[ליצירה]
ילד טוב ירושלים
הגעתי לכאן מן הנתיבים, לפי התאריך וכמות התגובות, ממש בוששתי. כמו גם הגאולה, שלא כמו הזעם.
רוצה גם לתת הפנייה ליצירה בהשראת העיר, קרוב יותר לכניסה והיציאה ממנה.
[ליצירה]
סתם כך נתקלתי
והתלהבתי קשות. הדאבל מינינג ממשיך גם כשהקטע מסתיים. ומעורר מחשבה ותהיות. אישיות כמובן. לדעתי ביחס לכתיבה בגוף נשי - היה כאן ניסיון הרחקה, בגלל הדמיון האוטוביוגרפי. האין זאת?
[ליצירה]
מתוק
איזו הפתעה נעימה, לא סיפרת לי שכתבת עוד משהו. הווי תחבורתי אוניברסלי.
כמה כאלה יש, ככה תמיד מרגש..
עם פסקול קובלנצי מנצח, מוגש קריר מזגני לסוף הקיץ.
תגובות