לפרשת שופטים - שנה ב
עגלה ערופה דין עגלה ערופה הוא אחד מדיני החוק הפלילי שבתורה. התורה קובעת מה חייב הציבור לעשות כאשר מתגלה הרוג בשדה. "כי ימצא חלל באדמה...נופל בשדה לא נודע מי הכהו, ויצאו זקניך ושופטיך ומדדו אל הערים אשר סביבות החלל" (דברים כא, א-ב). אסור לציבור לעבור בשתיקה על מקרה הריגה. ראשית, חייבים לחקור מי הפושע. אם יימצא הפושע, יובא כמובן, לפני בי"ד. ואם לא יימצא-גם אז אין הציבור פטור בכך שיקבור את הגופה, חייבת להעשות פעולה פומבית גדולה, שאחת ממטרותיה להביא לידי גילוי הרוצח ע"י הפרסום הרב של העניין, וזוהי עגלה ערופה. המשנה במסכת סוטה אומרת (פ"ט, מ"ט): "משרבו הרצחנין בטלה עגלה ערופה". מזמן שרבו הרצחנים (מזמן אלעזר בן דינאי, שהיה רוצח מפורסם בימיהם; כתובות כז ע"א), בטל הדין של עגלה ערופה, כי כתוב "כי ימצא חלל", ודרשו פרט למקום שהרצח הוא דבר מצוי. כשמוצאים חלל, יש לבצע שתי פעולות עיקריות:
א זיהוי החלל.
ב.גילוי הרוצח (דין זה כאשר ברור שמדובר ברצח. במידה ויש חשש שמדובר בהתאבדות לא היו עורפים עגלה ).
במאמר זה אתייחס לגילוי הרוצח: בספר "מעם לועז" (דברים ח"ב עמ' תשפב) מביא שהיה נעשה נס מיוחד בעגלה ערופה:
"וכבר מסרו חכמים ז"ל שהיה נעשה נס גדול בעגלה ערופה, שלאחר כמה ימים שנערפה העגלה היתה יוצאת ממנה תולעת גדולה, ואותה תולעת היתה הולכת אל הרוצח ונדבקת בבגדו ואין שום בריה יכולה לעוקרה מבגדו, עד שהיו האנשים רואים אותה ותמהים, והדבר היה מתגלגל לידי כך שהרוצח היה בא לבית דין והיו דנים אותו; ויש אומרים שהיתה [התולעת] הולכת עד לביתו; ויש אומרים שהתולעת היתה הורגת לרוצח. וסופי תיבות "ואתה תבער הדם הנקי" (כא, ט), רימ"ה, רמז לתולעת היוצאת מן העגלה והורגת לרוצח". אנו רואים שבאמצעות התולעת הצליחו לגלות את הרוצח. דבר זה הזכיר לי את הדרך שבה משתמשים החוקרים בימינו בחרקים לצורך זיהוי פלילי, על כך בקצרה בקטע שלפנינו.
שימוש בחרקים לפענוח פשעים : בשני העשורים האחרונים למדו החוקרים שחרקים יכולים לספק ראיות רבות ערך. הם שימושיים במיוחד לקביעת שעת המוות של הקרבן. כאשר גופתו של אדם (או בעל חיים כלשהו) נמצאת באוויר הפתוח במזג אוויר חם, היא מיד מושכת חרקים, שמחפשים אחר מקום להטיל בו את ביציהם. אם תזהה את הצאצאים ותקבע את גילם, רבים הסיכויים לחשב במדויק את היום שבו האדם מת, ואולי גם את שעת המוות. הידע הזה, בחקירת רצח, הוא לעיתים קרובות מכריע כאשר באים לאשר או לשלול את האליבי של חשוד.
בארה"ב קיימים כ-20 אנטומולוגים (=חוקרי חרקים) משפטיים בלבד. מרביתם עובדים במוזיאונים לטבע או באוניברסיטאות, ונקראים לסייע במקרים מעטים בלבד בכל שנה. למרות שהם ידועים בעיקר בהקשר של פענוח מקרי רצח, אנטומולוגים משפטיים יכולים לסייע בפענוח מגוון פשעים נוספים. לדוגמה, האנטומולוג עשוי להתבקש לבדוק אם משלוח מריחואנה הגיע מדרום אמריקה או מאסיה, לפי החרקים שנמצאו על הסמים.
עגלה ערופה דין עגלה ערופה הוא אחד מדיני החוק הפלילי שבתורה. התורה קובעת מה חייב הציבור לעשות כאשר מתגלה הרוג בשדה. "כי ימצא חלל באדמה...נופל בשדה לא נודע מי הכהו, ויצאו זקניך ושופטיך ומדדו אל הערים אשר סביבות החלל" (דברים כא, א-ב). אסור לציבור לעבור בשתיקה על מקרה הריגה. ראשית, חייבים לחקור מי הפושע. אם יימצא הפושע, יובא כמובן, לפני בי"ד. ואם לא יימצא-גם אז אין הציבור פטור בכך שיקבור את הגופה, חייבת להעשות פעולה פומבית גדולה, שאחת ממטרותיה להביא לידי גילוי הרוצח ע"י הפרסום הרב של העניין, וזוהי עגלה ערופה. המשנה במסכת סוטה אומרת (פ"ט, מ"ט): "משרבו הרצחנין בטלה עגלה ערופה". מזמן שרבו הרצחנים (מזמן אלעזר בן דינאי, שהיה רוצח מפורסם בימיהם; כתובות כז ע"א), בטל הדין של עגלה ערופה, כי כתוב "כי ימצא חלל", ודרשו פרט למקום שהרצח הוא דבר מצוי. כשמוצאים חלל, יש לבצע שתי פעולות עיקריות:
א זיהוי החלל.
ב.גילוי הרוצח (דין זה כאשר ברור שמדובר ברצח. במידה ויש חשש שמדובר בהתאבדות לא היו עורפים עגלה ).
במאמר זה אתייחס לגילוי הרוצח: בספר "מעם לועז" (דברים ח"ב עמ' תשפב) מביא שהיה נעשה נס מיוחד בעגלה ערופה:
"וכבר מסרו חכמים ז"ל שהיה נעשה נס גדול בעגלה ערופה, שלאחר כמה ימים שנערפה העגלה היתה יוצאת ממנה תולעת גדולה, ואותה תולעת היתה הולכת אל הרוצח ונדבקת בבגדו ואין שום בריה יכולה לעוקרה מבגדו, עד שהיו האנשים רואים אותה ותמהים, והדבר היה מתגלגל לידי כך שהרוצח היה בא לבית דין והיו דנים אותו; ויש אומרים שהיתה [התולעת] הולכת עד לביתו; ויש אומרים שהתולעת היתה הורגת לרוצח. וסופי תיבות "ואתה תבער הדם הנקי" (כא, ט), רימ"ה, רמז לתולעת היוצאת מן העגלה והורגת לרוצח". אנו רואים שבאמצעות התולעת הצליחו לגלות את הרוצח. דבר זה הזכיר לי את הדרך שבה משתמשים החוקרים בימינו בחרקים לצורך זיהוי פלילי, על כך בקצרה בקטע שלפנינו.
שימוש בחרקים לפענוח פשעים : בשני העשורים האחרונים למדו החוקרים שחרקים יכולים לספק ראיות רבות ערך. הם שימושיים במיוחד לקביעת שעת המוות של הקרבן. כאשר גופתו של אדם (או בעל חיים כלשהו) נמצאת באוויר הפתוח במזג אוויר חם, היא מיד מושכת חרקים, שמחפשים אחר מקום להטיל בו את ביציהם. אם תזהה את הצאצאים ותקבע את גילם, רבים הסיכויים לחשב במדויק את היום שבו האדם מת, ואולי גם את שעת המוות. הידע הזה, בחקירת רצח, הוא לעיתים קרובות מכריע כאשר באים לאשר או לשלול את האליבי של חשוד.
בארה"ב קיימים כ-20 אנטומולוגים (=חוקרי חרקים) משפטיים בלבד. מרביתם עובדים במוזיאונים לטבע או באוניברסיטאות, ונקראים לסייע במקרים מעטים בלבד בכל שנה. למרות שהם ידועים בעיקר בהקשר של פענוח מקרי רצח, אנטומולוגים משפטיים יכולים לסייע בפענוח מגוון פשעים נוספים. לדוגמה, האנטומולוג עשוי להתבקש לבדוק אם משלוח מריחואנה הגיע מדרום אמריקה או מאסיה, לפי החרקים שנמצאו על הסמים.
