לחץ כאן למעבר למאמר המעודכן שלי בבלוג תורה ומדע
לפרשת בראשית
"פנינת הבדולח"
בתיאור חלקי גן עדן בפרשתנו, הכתוב משבח את נהר הפישון: "וּזְהַב הָאָרֶץ הַהִוא טוֹב; שָׁם הַבְּדֹלַח וְאֶבֶן הַשֹּׁהַם"(ב, יב). מהו הבדולח ?
א. יש שפירשו שהכוונה למין בושם ידוע (ע"פ בראשית רבה טז, ב).
ב. רש"י בפירושו לבמדבר כתב: "שם אבן טובה, קריסט"ל " (במדבר יא, ז).
הרמב"ן מסביר שמקור הבדולח הוא בחול אשר בים ועל שפתו: "...והזכיר עוד שם הבדולח, לשבח הנהר כי בחול אשר בו ועל שפתו ימצא הזהב ההוא הטוב והבדולח והשוהם כי כן ימצא בנהרות, מהם שימצא בהם הכסף, וכן הבדולח והאבנים הטובות בנהרות ימצאו רובם".
האבן עזרא מסביר: "אמר הגאון (רס"ג), כי בדולח הם האבנים הקטנים עגולים היוצאים מהמים שהם דקים, ודמה המן אליהם. והכתוב אמר על עין המן לבדו (ועינו כעין הבדולח, במדבר יא, ז)".
ללא הספק, הרס"ג והראב"ע זיהו את הבדולח עם הפנינה. כיצד נוצרת הפנינה ?
הפנינה היא אבן יקרה המצויה בקונכיות שבלולים שונים, או צדפות. הפנינה עצמה עשויה חומר אורגני (הקרוי "דר" ומכוּנה" אם הפנינה") הנוצר מהפרשות בעל החיים שנוצרות כתוצאה מגירוי החודר לצדפה, כדוגמת גרגיר חול. הפרשות אלו נערמות אחת על השנייה בשכבות ויוצרות עם הזמן כדור (סגלגל או דמוי אגס) מבהיק ומרהיב ביופיו.
בעבר, היו שחשבו, שהפנינים נוצרות מטיפות הטל, בשל צורתן הכדורית של הפנינים, הדומות לטיפות גשם, כך מובא ברד"ק: "והבדולח – אמרו (רס"ג) שהיא אבן עגולה קטנה והיא לבנה, כמו שאמר כעין הבדולח (במדבר יא, ז); וזאת האבן אמרו (בראשית רבה, פרשה יב, ז) שהיא נעשית מטיפות הטל היורד על הנהר ההוא, לפיכך היא עגולה בהוויתה כמו הטיפה".
הפנינים משמשות כתכשיט. שבחן של הפנינים כבר היה גדול בעולם העתיק: "יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים וְכָל-חֲפָצֶיךָ לֹא יִשְׁווּ-בָהּ " (משלי ג, טו; וכן ח, יא; לא, י).
שליית הפנינים נעשתה ע"י צלילה לקרקעית הים לפרקי זמן קצרים. כיום משתמשים דולי הפנינים בפעמוני אמודאים ובמכשירים מתאימים לגריפת הצדפות ממצען.
"פניני תרבות" מייצרים ע"י גירוי מלאכותי של הצדפות. שוויין של פניני התרבות נמוך ממחירן של הפנינים הטבעיות.
יש לציין, שבלשוננו כיום "בדולח" הוא כינוי לזכוכית יקרה עשויה גבישים גבישים (Crystal).