אין לי ולוּ רגע אחד לפני שאגמר כאן
אין לי ולוּ - -
צלצול אחד לפני שאֵדוֹם.
אין בי אחוז אחד של
קוטג' אדום
שאוּכל לאכול אותך,
בלי שתרגיש.
שלמתי לך אלפי חוטי זהב כדי שתבוא הנה
מהר
קראתי בקול עכברי בִמעט
כדי שרק אתה תבין
ושכחת.
[ליצירה]
אין סיבה לא לבכות. צריך להוציא את הכאב הזה,השורף מבפנים. ולבכות--דווקא פתרון טוב לכאב.
הדמעות מוציאות הכל החוצה. והלב. מתרקן.ונהיה יותר קל לסחוב הכל.
אנחנו איתך.
[ליצירה]
ה.
בואי נחשוב מה אנחנו יכולות לעשות..להקציב זמן? כל יום להוריד שעה אחת?
קשה מדי
או......להיות רק בבוקר. או רק בלילה.
להקציב לי זמן-האמת זה רעיון טוב..
השאלה היא אם רוצים בכלל ליישם אותו..
האמת? מה שנראה לי זה,
שאם נרצה באמת,נוכל להפסיק. אבל אנחנו אולי אולי לא רוצים עמוק בפנים להפסיק. כי זה נעים לנו..
זה פורץ גבולות..
אווף. גם בזה אני לא בטוחה. כי אני כן רוצה להפסיק. כי זה הורס אותי מבפנים.
אוווווווף!!!!!
[ליצירה]
רדף יקר,
אוףףףףףףףףףףף.
אני לא לא לא לא לא מבינה איזה שירי חשק יש לריה"ל. כולם דברים על זה,מביאים את זה בתור דוגמא, אבלאני לא מבינה! אני לא מכירה שירי חשק שלו. לא למדו אותי באולפנא..(צדיקים,לא רצו שבנות צנועות וחסודות יפתחו לדבר שכזה..(בצחוק..))
ובקשר לשיר השירים-האמת היא שתמיד הפריע לי שבנים צעירים קוראים את זה,כי אתה יודע מה עובר להם בראש ישר. לא הפריע לי (בעצם..קצת הפריע לי..) שגברים קראו את זה-כי הם הבינו את העומק! מבין? וגם אז תמיד התפדחתי שקראו את זה לידי. לא יודעת,זה כן קצת לא צנוע-למי שלא למד את העומק של שיר השירים.. יש מבין?
(אני אגיד לך משהו,פעם יצאתי עם מישהו,והוא רצה שנלמד חלק משיר השירים כל פעם,בררר..איזה פדיחה. אז אמרתי לו שבסדר-בתנאי שאני בוחרת מה ללמוד..(יענו את הפרקים הצנועים..))
עטרת
[ליצירה]
אוי לנו במה חטאנו..שלילי ביותר שאנחנו מכורים כ"כ לשוקולד! לקופעאין..
לסוכעאר המרעיל אותנו כ"כ, לשמעאן, ובעיקר כשכל אלו הרכיבים באים יחד במכה..
אוי לנו במה חטא גופנו..שכזה עונש אנחנו מטילים עליו ללא הפסק,בתאוות לבינו..עינינו ופינו..
הצילו אנשים את נפשותיכם וגופכם מן השעות הרעות! שוקולד זה רעל!! ואני לא יודעת אם ד' התיר לנו להרעיל את גופנו..
נקודה למחשבה.
בהצלחה..
(:
ילדה
תגובות