[ליצירה]
אמל'ה.
אורנה,זה המצב שעמ"י צריך יום יום להתמודד איתו.
וזה קשה. אבל לכן אנחנו עמ"י,שמאמינים ויודעים שד' מנסה אותנו במה שאנחנו יכולים לעבור.
אבל זה לא מפחית את הכאב. את הקושי העצום.
וואי.איזה שיר מרגש עד דמעות.
קטע כתוב כ"כ טוב.
רק שנהיה חזקים.
ילדה.
[ליצירה]
אתה לא רציני!
אתה הולך לספרות גויים כדי להעלות את הנפש? אתה עושה צחוק? נראה לי שהרב אבינר אומר שיצירות משפיעים על הנשמה- בגלל מי שכתב אותם,גם אם היצירה היא טובה,ולא עם קטעים שליליים-כי האישיות של הבנאדם משפיעה, בתת מודע. אם הוא בנאדם טוב,זה משפיעה-וכנ"ל להיפך.
אין ספרות יהודית שיכולה לעזור בזמנים שכאלה?
(למשל ספורי צדיקים,שממש מעלים,וכדו'?)
תגיד,לידע כללי..בן כמה אתה?
[ליצירה]
ממ..אולי אולי...
בוא נגדיר את זה ככה (ואני אהיה עכשיו קצת מגעילה)
אני מציירת ככה. בלי בעיה. תוך שניה. אולי כי אני לומדת פוטושופ. אולי כי יש לי כשרון,אבל מישום מה לא נראה לי משהו מדהים כ"כ ---אם לא הייתי יכולה להגיע לרמה כזו-אולי כן. אבל מכיון ש---
נו,עיזבי,זה באמת נחמד.
וזהו.
[ליצירה]
בקשר למה שאמרת רעות לוי- זה לא תאור של בעל מכה. ממש לא. זה תאור של אדם (נפלא ד.א) שאוהב מישהי והיא לא מחזירה לו אהבה. והוא אוהב אותה באמת ובתמים. בלי משחקים. וזה לא בחור (בשום פנים) שיכול להרים יד על אישתו..מ-מ-ש לא. אני מכירה אותו,הוא עדין נפש שחבל"ז,לא כועס,לא מתעצבן,....ואני לא סתם אומרת מתוך ניחוש,אני באמת מכירה אותו טוב.
עטרת
תגובות