את הולכת ומתרוקנת
לנוכח תגובות מכרייך.
אין בך רצון לעשות
או
לפתוח במילים גבוהות כמו:
"אינקויזיציה", "אידאולוגיה" ו"דת".
השומר הנרדם על הסף
מתחיל לנחור.
התתעוררי?
[ליצירה]
ירושלמי. אני אוהב את הרעין אבל אני מאמין שאפשר למצותו באומנות האחרת. כלומר, השירה. אחרת. אחרת איך יהיה מעניין? כתבה או חלק ממנה. לכן- השיפור בהעברה. ואולי זה רק אצלי.
[ליצירה]
והלטתי פניי
להסתיר את הדמעות שצרבו
כדי שלא יראו
שאיש לא ישים לב
אך
מה אני מדברת שטויות
אני כאן
לבד
מחפשת אחר משמעויות לכל דבר
חורשת תלמים בשאלה "ומה אם...".
[ליצירה]
אני בעצמי אוהב שירים מהסוג הזה. אך
היית מחבר את שורה 4 לשלוש שלפניה ומוריד את המילה "את" בשורה 5. וכך היה יוצא:
עוֹבְרֵי אוֹרַח מָצְאוּ
אֶת מַה שֶׁלֹא אָבַד לִי
אֶת מַה שֶׁנִּתַּן
לִרְכּוֹשׁ בְּלִי מָמוֹן.
קוֹלוֹת חִזּוּר הַשַׁחְרוּרִים שֶׁבַּגַּן
מַרְאֶה הַנַּעֲרָה
הַחוֹלֶפֶת בָּרְחוֹב
וְנִיחוֹחַ עֵץ קִּינָמוֹן.
תגובות