הוא בוחר זהות בסופר-מרקט הגדול שליד בניין הפלדה הגבוה. מטייל בשלווה עם עגלת קניות מברזל, שמזכירה קצת סורגי כלא. הוא בוחן כל מוצר וזוכר לקרוא גם מאחורה: חלבון, קלוריות, יתרונות וחסרונות. הזהות המינית שלו דומה לפוליטיקה, והוא הנשיא או לחילופין ראש הממשלה. על במה נואם נאום שהכין בבית וכולנו יודעים יודעים שהוא שקרן. היום הוא אוהב אותי, ומחר, כבר לא יאהב. היום הוא מכאיב, אך מרגיע בקולו החדש: "מחר כבר לא יכאב".