הלילות יחסית קלים לי,

אני מצליחה לעבור אותם בעיניים עצומות.

 

אלו השעות הקטנות של הבוקר שקשות לי.

רחובות ריקים, פנסים דולקים,

משחרים לטרף שממנו ישאר רק צל.

לחיקות קהות חושים מקפיאות

מדרכות רטובות,

ואת הבל פה האנשים

שלא קיימים בשעות מוקדמות כאלה.