ספסל ציבורי על ספסל חצר ישבנו את קראת בי את הקול הבא. "תבטיח ששוב לא יקרה" והבטחתי. זה לא קל להיות בחורה, אני חושב לעצמי, כשכל הקולות האלה מסביב לא נותנים לי מנוח. זה הזמן ללכת. את לא מוכנה לטעום אותי אני מסיט מבטי לספסל ממול.
תגובות