כשאני מגיש לך את פרחי ההצהרה
את משחררת נשימה רטובה.
יש שם אחת
יפה ואדומה
כיפתה סגורה
שומרת ימי בחרותה
ורציתי. כל כך רציתי.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ככה זה גם ברפואה סינית... [ליצירה]
- [ליצירה] שוצפת קוצפת מתפרצת מי זו הזהובה הילדה החמודה או פינה מריחה? [ליצירה]
- [ליצירה] אוף! למה צריך להסביר לכם כל דבר? מישהו פה הבין את הבית השני? [ליצירה]
- [ליצירה] ארז, השיר יפה. לדעתי, הבית הראשון מיותר/ לא שייך. גם לא לסגנון. גם לא לגוף. (אולי להקשר- ולזאת התכוונת). ושוב, רק דעתי. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי תמי תמי, הורדת בדיוק א תהסימני השאלה הלא נכונים. אותו דבר- אבל ההפך. לכי על זה. [ליצירה]
- [ליצירה] זהו, יצירה במבנה הסופי. אני מקווה.. [ליצירה]
- [ליצירה] תודרה בה. [ליצירה]
- [ליצירה] לפעמים ההתנתקות פותחת דף חדש, חדש יותר, חלק יותר, ברור יותר. את הדף ה"מנותק" תוכלי לשמור תחת עטיפת יומנך, מאחור או לזרקו. או אולי לעשות ממנו מטוס? [ליצירה]
- [ליצירה] להפסיק מה, לקטר? אינני מקטר. חיוך בחזרה, שי. [ליצירה]
- [ליצירה] מוכר? כמשהו אישי, או שלי? [ליצירה]
תגובות