אלו ימי מלחמה.
על ספסל ירוק
בחצר ביתי
השמיים
צלולים כחול צורם.
את יוצאת עם גביע של קוטג'
ומתיישבת.
לא ישנתי בלילה
(את לא יודעת),
שכבתי בוהה
סופר נפילות.
באור ראשון
ראיתי ניצוץ.
קרנית עיני
השתקפה בחלון.
[ליצירה]
מסר כפול:
1.
"ראית אותי נבוך,
מבלי לומר דבר".- לא מובן. כמו שכתוב עכשיו, זו היא לא שאומרת דבר. ואתה, כוונתך שאתה לא אמרת דבר. האם כך? לכן:
"ראית אותי נבוך
לא אומר דבר".
3. הבית הראשון עומד לבדו. וזה טוב.
2.
"אולי בפעם הבאה" אמרתי,
וחשבתי,
"אולי לא תהיה פעם הבאה".
טוב יותר כך:
"בפעם הבאה", אמרתי
וחשבתי-
אם תהיה "פעם הבאה". - או כפי שנראה לך שורה זו..
[ליצירה]
היוצר כותב מה שהוא מרגיש
כך, ששירה, ובמיוחד שירה
היא הדבר הכי סובייקטיבי שיש
אלא אם כן את כותבת על מדד המניות בבורסה.
הדברים היחידים שצריכים להיות מדוייקים בשירה
הם
ניקוד
וציון עובדות אובייקיטיביות (למשל, ציטוטים וכו')
תגובות