אלו ימי מלחמה.
על ספסל ירוק
בחצר ביתי
השמיים
צלולים כחול צורם.
את יוצאת עם גביע של קוטג'
ומתיישבת.
לא ישנתי בלילה
(את לא יודעת),
שכבתי בוהה
סופר נפילות.
באור ראשון
ראיתי ניצוץ.
קרנית עיני
השתקפה בחלון.
[ליצירה]
ילדה,
1.מה יש נקודה אחרי המילה "עתה" בסוף?
2. המעבר מ"אהובינו" (שורה שמינית מהסוף) ל"אהובך" (לוש שורות אחר כך).. לא ברור.
אני הייתימסיים את השיר אחרי המילה "חזרה" (שורה תשיעית מהסוף).
שיר חזק.
[ליצירה]
תמי, אין כמו חברים בימים מעוננים? זה מה שיש לך לומר?
חוצמיזה, אין עניין הפרסום כתמיכה אלא כביקורת יצירתית. לכן, הרוצה בתמיכה- או בבלוג או פסיכולוג. לא כאן המקום. מסר אישי? אישי. עוד לא פאשיזם (על אף שיכול להיות נחמד).
זהו.
[ליצירה]
שיר מעולה אך נראה כי אתה כותב כתיבה אסוציאטיבית בלי לחשוב. זה טוב בשיר זה כי הכותב לא ממש צלול, בזכות חברו הטוב ג'ק, אך עדיין יש צורך בפיסוק (ולדעתי בעריכה קלה).
תגובות