אולי חשבתן
שהנה
בסוף
לא נשארה בה טיפת ציניות
והיא בוכה
בגלל הסוף.
בגלל הסוף
לא בכיתי.
בכיתי
כי הנה
כמעט שלא נשארה בי
טיפת אהבה משמעותית אליכן.
עדי .
-
אני אחלום לנצח...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] *. [ליצירה]
- [ליצירה] .. כן. למען האמת, היה חיבור מסויים, השתקפות, השלכה מאחד על השני, משהו כזה, מהאהבה שלמטה לאהבה שלמעלה. אבל השיר מופנה אל ההוא שלמעלה (: [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, אז כמה דברים: דבר ראשון, מישי, זה לא שיר ילדים. דבר שני, טל, אהבתי את הרעיון. דבר שלישי, אני כל כך לא מסכימה איתו. ראית את מפלצות בע"מ? לבכי, לצרחה, יש כוח. כי בהם אתה חלש, אתה חושף את עצמך, בצורה הטובה ביותר. בכי משחרר. בכי זה דבר חזק. אבל צחוק, פשוט צחוק, אמיתי, של אושר, חזק אפילו יותר. לא כי משהו הצחיק אותך, צחוק של אושר. אומנם, הוא יותר נדיר מבכי אמיתי, אבל הוא קיים, והוא הדבר ההכי משחרר שקיים, נטול המחסומים, הוא נפלא. זה מה שאני חושבת. דבר רביעי, אישית, שורות קצרות מידי ובערך מילה בשורה זה לא הדבר שאני הכי אוהבת, אבל זה מעניין גם ככה. [ליצירה]
- [ליצירה] .. אוהבת את הסגנון החדש שלך. למרות שנשמע שהוא שונה בגלל שקרה משהו לא טוב. לא יודעת. [ליצירה]
- [ליצירה] רגע, פרשן לקשת-הבנה שכמותי- הוא כאילו לא היה אמיתי? [ליצירה]
- [ליצירה] אויש, שי, שוב אתה עם הדברים האלה שלך? זה לא בסדר, סוף כזה, הרי זה ברור שהוא מגביה את "קול המוזיקה" ברדיו, ותסלח לי, אבל זה פשוט לא שייך באתר כזה. איפה הצנזורה?? זה מסוכן, לעשות דבר כזה בכביש. אתה לא בסדר. זה בעצם שיר על אדם שניסה, והשתדל, אבל החיים שוחקים אותו, והוא שט בזרם כמו דג מת שלא חושב, מוזיקת חייו כבר לא משפיעה עליו, ואתה מדמיין לעצמך את התמונה, ושומע את המוזיקה הרגועה, ורואה אותו מציץ מהחלון, מוציא את הראש, המוזיקה נפסקת ככה, שומע את הצפירות, מכניס שוב את הראש, הסונטה של באך (או מה שזה לא יהיה, לא מבינה בזה) מגיע לקטע הגבוה, חזק, בומבסטי הזה שלה, הוא מוציא שוב את הראש מהחלון ודופק קללה עסיסית כזאת. זהו. אבוד לו. הוא נכנע, הוא כל כך חלש, ואפילו לא מודע לזה. האוויר המזוהם הרעיל אותו. אולי הוא מתרץ לעצמו, זהו, אם אני רוצה להמשיך לחיות בעולם הזה, אני חייב להתרגל לזיהום. רק ככה, כמו דג מת. [ליצירה]
- [ליצירה] יו, כיף לקרוא שוב. זה טוב, זה. רק, הסוף, צפוי מדי, ואם כבר להתאים למתקרבתנו, לא היית צריך לסיים אותו כך, והוא יוצא סתם קיטש (שמרוכך מעט ע"י המשפט האחרון - ובכ"ז). [ליצירה]
- [ליצירה] אה, כמובן - את. [ליצירה]
- [ליצירה] אה, עין הרע ואלה. נו טוב. הבל וכו', תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרפת.... נו, והרי- זה מדבק. 10 ילדים.... למרות שישנם מקרים שקורה בדיוק ההפך. [ליצירה]
תגובות