[ליצירה]
מרק!
'נו, נונסנס, נקרא. האמת, לפעמים צריך להתאמץ כדי למצוא דברים טובים שם, אבל נו, שם חדש בשמי הנונסנס, נקרא.
---- (קוראת)
וואו. טוב. איזה יופי. עוד בן אדם שיודע לשגע את השכל מעולה וכמו שצריך, איזה כיף!
---- (קוראת)
הוי, זה מרק שיינקמן! אין עוד אחד! זה אותו האחד!'
מרק דגים? בטח. אתה לוקח מרק, ואז אתה שם בו דגים. (יש גם מרק כרישים. פעם קנינו לחברה שלי קופסת שימורים עם מרק כרישים. לפחות ככה היה כתוב על הקופסה.)
[ליצירה]
כתבתי דברים טיפשיים.
ואז זרקתי אותם.
אחר כך רציתי לקרוא, רק בשביל לזכור מה הייתי... אבל לא יכולתי. כי זרקתי.
תאר לך מה היה קורה אם החבר של קפקא אכן היה שורף את כל כתביו? האמת, התוצאה הייתה מעולה מבחינתי, כי עוד לא סיימתי לקרוא את "המשפט" ויש לי בגרות על זה השנה, אבל יש אנשים שטוענים שזה היה יכול להיות חבל מאוד.
[ליצירה]
כי יותר קל,
הרבה יותר קל למות למען העם על קידוש השם,
מאשר לחיות את החיים הנוראיים האלו. האווירה בסוף המגילה כל כך חברותית. מרדכי, אסתר ואחשוורוש "ביחד" (במיוחד במגילה של אורי פינק :), ואסתר לא יכולה לחזור אל מרדכי. היא מחוייבת להישאר נשואה לגוי. ומעתה, כל בעילה ובעילה נחשבת מרצון.
נשים הן לא כוח. מה היה היחס אליה בכלל. חלופות-מכתבים עם חכמי ישראל. אישה עם כבוד? שוות-מעמד לאחשוורוש? בקרב עמה, ודאי שיותר ממנו. אך מצידו? העניינים האלו כל כך מסובכים.
חודש טוב, שיהיה.
מישה.
מישה.
[ליצירה]
אוי, זה כל כך...
להסתכל על אנשים מההשתקפות בחלון... ואתה בכלל לא צריך להסיט את המבט, מקסימום אתה יכול להסתכל מחוץ לחלון וזהו. שימושי.
אהבתי את הסיפור. ממש מזדהה בהמון מהחלקים. (נו, החיים באוטובוס.)(והחיים בארץ, כמובן.)
רן, הפעם הגזמת. אבל למה לנו לעשות דיון לא-סימפטי שכזה ע"ג יצירה מקסימה שכזו. קישטא! ((:
תגובות