אולי חשבתן
שהנה
בסוף
לא נשארה בה טיפת ציניות
והיא בוכה
בגלל הסוף.
בגלל הסוף
לא בכיתי.
בכיתי
כי הנה
כמעט שלא נשארה בי
טיפת אהבה משמעותית אליכן.
עדי .
-
אני אחלום לנצח...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אוי, הרעיון כל כך עצוב. מסקרן, מה היה בסוף? [ליצירה]
- [ליצירה] הוי, כמה שזה מוכר... כאילו - סבא שלי, שיבדל לחיים ארוכים, גם די חולה. עכשיו הוא בבי"ח, ואנחנו נאלצים שוב לעשות את ליל הסדר בבית. עצוב לי שבן-אדם שהיה כל כך גדול נגמר לאט-לאט... וכל הדיבורים של ה"איזה סידור נמצא לו" גם די מציקים. ההתייחסות הזאת... כי למרות הכל, כל השכל הענקי שיש לו, כל המידע, עדיין נשאר, למרות שהוא לא רואה ובקושי שומע. הוא מבין מה שקורה, וזה כל כך לא נעים... אני לא מבינה מה מחזיק אותו כאן. לא הייתי רוצה להיגמר ככה. [ליצירה]
- [ליצירה] יו.. מעודד, הא? [ליצירה]
- [ליצירה] ושתמשיכי כך עוד שנים רבות נעימות וטובות, אמן. (אהבתי, נו, יש אפשרות אחרת?) [ליצירה]
- [ליצירה] נכון, באמת משו משו. החלטתי להעריץ אותך, שלוש ארבע ו: --- המעריצה. [ליצירה]
- [ליצירה] פיספסתי משו. אז עם מי היא התחתנה שם? (לא, עדי, לא מסבירים דברים כאלה. תחשבי לבד.) [ליצירה]
- [ליצירה] .. אהבתם? תקראו זלדה! "בלילה ההוא" והיא פשוט מוכשרת יותר ממני, משום מה. אולי בגלל שהיא זלדה ואני עדי, הה? [ליצירה]
- [ליצירה] שלום לך, טל. זאת אני, עדי. (השמיניסטית היחידה במגמה...) [ליצירה]
- [ליצירה] ונחמד שמגיבים לי על יצירה שכל כך אהבתי. זה חשוב, להגיב. [ליצירה]
- [ליצירה] זה מולחן? כי זה נראה ככה. ושני הבתים האחרונים די מיותרים, או לפחות אחד מהם. [ליצירה]
תגובות