[ליצירה]
ככה הייתי רוצה למות.
(לא הלכתי והכל,
ובכל זאת. זה המוות המושלם.)
כל כך כל כך כל כך רומנטי. ועם זאת מקסים, נראה לי, גם בעידן הפוסט מודרניזם. זה יפה. מושלם, ככה.
[ליצירה]
ללומשנה גמלו-
יש לי קטע בשבילך - אולי היה לך קצת קשה לרדת בימים האחרונים מעט עם החץ, קטע שכולנו קצת שכחנו ממנו, קטע פלצני שלא ברור מה הוא עושה שם, קטע.
"זה מגיע ממקומות שונים
הוא עושה זאת כי רצה כבר המון זמן לפרסם ולא ידע איך והיכן וכמה ומתי
היא כתבה סתם למגירה לא חשבה שיראו את זה בשום צורה.
היא חשבה יאללה שיהנו כולם למה שאשמור רק לעצמי?
והוא חשב רק שאיך קוראים לה לא תיכנס ותראה מה בגללה עשיתי למילים
היא אמרה המילים האלה עושות לי טוב - הזקנים האלה יודעים לכתוב
והוא חשב וערימת טענות לטובתו כאלה שטויות מי מסוגל להגות??
והם ישבו בבית מול המסך עטופים בפוך ותה קר לצידם קראו חידודים וקצת סיפורים הלכו לבדוק מה קורה עם הילדים.
כל אחד והמקום שלו אצלו זה בעולם ,אצלה זה בפנים,
כי אנחנו בעיקר כאלה שמבטאים.
"
קטע חסר כל חרוזים. שאם מישהו רואה אותו, מה שבטוח - זה לא מה שיגרום לו להיכנס לאתר. נו, שיהיה. בכל אופן, הפואנטה בדברים שלי היא, שגם יצירה ברמה של כיתה א' [דבר שכמובן שיצירתו של חגי לא מתקרבת אליו, ועל כך כולנו מסכימים, כמובן], תיכנס לכאן.
השאלה כאן היא על מהות האתר. [מי אמר עיתון בית ספר..?]
הוא אתר שנותן במה [שום במה! שנותן צורה!] טוב, שנותן צורה ליוצרים צעירים [ההוא והיא מהקטע הלז] לעשות מה שבראש שלהם, ושיגיבו להם. על כן, המשפט ההוא שאמרת -
"ברור שפה מדברים על איכות וטיב היצירה, בסופו של דבר האתר הזה הוא אתר לפרסום יצירות, ואם הוא רוצה להמשיך ולהיות כזה, אני חושב שצריך להכניס בו קצת פרופורציות של אומנות."
- מוטעה מיסודו. אתר לפרסום יצירות. מה זה יצירה? האם ציור של ילד בן שנה יכנס לכאן? פרופורציות של אומנות? כמו שטל אמרה, לפי מה אתה הולך? מה הקריטריונים שלך? האם יצירות של ילדים בני שנה יהרסו את האתר? יש פה יצירות שלא היו נכנסות לשום מקום שמחשיב את עצמו, וגם לשום מקום שלא מחשיב את עצמו. אבל פה זה יותר מאתר של יצירות. יש כאן קהילה. קהילה יוצרת. היצירה היא הרבה מעבר ליצירה. היא כוללת גם את האדם שמאחוריה. אי אפשר לפסול כלום.
לילה טוב,
עדי. (שצריכה לנסות להתחיל ללמוד לנסח את עצמה באופן ברור ומובן.)
[ליצירה]
אכן, להזדהות, ממש.
כאילו- היי, עכשיו אמרתי את זה- אם אני אמות יהיה ככה וככה.
איך שיזכרו אותך לנצח.
אה, יהודית- אנחנו מסתכלים. יש לך בעיות עם זה? :)
[ליצירה]
בטח שפיספסת.
צהוב. הכל צהוב.
אם שותים בירה ואוכלים בוטנים, הרבה יותר קל לעבור בפעם הראשונה את כל העניין של פירוק האטומים והרכבתם מחדש במקום אחר. הנה ציטוט, יש לי רק את האנגלית, מצטערת:
Ford Prefect said: "I bought some peanuts."
Arthur Dent moved, and groaned again, muttering incoherently.
"Here, have some," urged Ford, shaking the packet again, "if you've never been through a matter transference beam before you've probably lost some salt and protein. The beer you had should have cushioned your system a bit."
לפני-כן הוא אמר לו גם לשתות הרבה בירה, אם אני לא טועה, כי זה מרגיע, בשביל זה.
[ליצירה]
מתקרבת,
אני חושבת שזה לא בריא לקרוא הרבה יצירות שלך בבת אחת.
אבל זה ממכר.
אומנם הסוף היה צפוי עוד מהמשפט הראשון, אבל יש לך את הכישרון להפוך גם דבר כזה למרגש, עצוב, נוגע, כואב,
אז תודה.
תגובות