חכם תמים ותם חכם

יצאו לטייל ביום חם

ובכל עת פנה החכם לתם

"ראה פה", "הבט לשם"

 

כל אבן או צמח אשר בשדה הראיה

לא היה דבר שאותו לא זיהה

הוא אשר אמרנו, חכמתו תמימה

ברי היה לו שדעתו שלימה

 

והתם? לא הכל שמע, ומה ששמע שכח

בפרטי הדרך לא התעניין כל כך

ביפי הארץ וצמחיה שמח

על כן נע כאייל אשר שולח

 

עבר יום ועוד יום ואף עוד יומיים

ובדרכם ראו כבש ושועל וחמור חמורותיים

במעיין מוצל חנו השניים

ונתנו גם נתנו מנוחה לרגליים

 

ותפל תרדמה על שני הרעים

ויחלמו חלום, מחוכם אף תמים.

בחלומם ראו מלאך אלוקים

השלוח מעמו אל ילדיו הקטנים

 

וישא אל החכם משלו ויאמר

לך לך אל המערות אשר בהר

ממנו אל התם פנה ואמר

מצא את אשר מכל אוצר יקר

 

עזבם המלאך ונותרו הרעים לבדם

התעוררו השנים וזה לזה סיפרו חלומם

החכם גיחך ותבע להמשיך בדרכם

אך להגשים את החלום אמר חברו התם

 

את חלומו בכל מקום התם חיפש

והתם המשיך במסלולו לטפס

האם מצא התם את חלומו?

האם השלים החכם את מסלולו?

ההמשיך כל אחד בשביל מיוחד

או נפגשו, סוף כל סוף, במקום אחד?