ביום אחד בלי מצב רוח כשלא היה לי חשק לכלום כל אחד התנהג כמו בלון נפוח ומצב המדינה היה עגום, החלטתי ללכת לשאול אנשים מה הם יודעים, ומה דעתם על איפה בדיוק נמצא אלוקים, ולמה יש רע ושחור בעולם. היו אנשים שהסתכלו ביהירות ואמרו בטון של זלזול: "ככה זה בגיל ההתבגרות", ועשו עם היד תנועה של ביטול. היו אנשים שחשבו, ואמרו שבכלל אין רע בעולם, הם דיברו הרבה זמן, ותארו, איזה עולם מושלם. וככשאלתי אותם מה הם אומרים על רצח, שוד וגנבה, גמגמו שהם לא יודעים, אבל מאמינים שהכל לטובה. אז אולי הם צודקים, ואולי זה נכון, באמת אין רע ושחור, אבל לי עוד יש מועקה בגרון את הטוב קצת קשה לי לזכור. והיה שם זקן אחד, שהסתכל לי בעיניים ואמר: "יש לך עיניים חומות. אבל בלי העיגול שבפנים, השחור, לא היית מסוגלת לראות."