[ליצירה]
משוררים
הם אנשים קטנים מאד.
הדרך שלהם תמיד נגמרת כאן
והיחילות שלהם תמיד קיימת
[כל המשוררים מחכים למשהו].
משוררים תמיד בוכים כשקל,
וככל שקשה, השירים שלהם נהיים יותר קטנים.
הם מצטנפים בתוך עצמם
ומחכים שזה יקרה.
משוררים
הם אנשים
מאד
קטנים.
[ליצירה]
אני חש כי לא הסברתי אותי כראוי.
או, לחלופין, לא הסברתי אותי כלל.
"המוגדר
המסודר
הישר"
מכאן משתמע, כי אין את מעוניינת בשינוי פנימי
"ולו בשביל חורף אחד
גשום במיוחד
שבו אני עולה על גדותיי."
אלא בשינוי חיצוני.
תגובות