בס"ד ד' טבת ה'תשס"ד, חושך בחוץ ימים של מים הופכים לטיפות בלתי-נראות שנופלות ובורחות אל לילות קרים וטעם מלוח הופך למתוק בְהצץ הירוק מעלה בבת-צחוק ברגעים עפורים. בלא הסבר גלוי לעין מלבים המים את האש היוקדת בלב היא מפכה כמעיין מלא מים עולה לשמיים ולארץ יורדת. ועכשיו שתי רגלי צועדות בבטחה מדלגות מעל שלוליות עכורות הדרך מוליכה אותי אל המשכה ואני מתקרר מתלהט חליפות ; לטיפות בלתי-נראות בלילות הקרים נופלות וטופחות הטיפות. - - -  ונקודות של אור בתערובת אש ומים מכסות טפחיים