‏01/12/2003 פיסה אחת של מדרכת אני זוכר, באפור מלוכלך. עם נייר צלופן בצד מסמר חלוד דק קטן. אספלט שחוק ושיני אבן צהובה טיפת חלודה, פחית קולה מעוקמת אדום ולבן. סיכת ראש. אני זוכר, שם ליד שבר זכוכית אולי של בקבוק, פיסה אחת. הדבקתי עליה את שתי עיניי כמו שתי חותמות עגולות גם מעט מחשבה צפנתי אל בין רסיסיה... והנה כאן. רחוק מהים אני עוד זוכר. פיסה אחת. באפור מלוכלך של מדרכת. מה נשאר בה היום? מין כזאת אפורה שהעזה וזכתה.