כיצד תחריש וליבי
זועק
אליך, אותך
ואתה-
מתעלם
ובדידות נוראה
ואין שמש ואין
יום ואין
לילה
ושקט ומנוחה
ואין
אושר
לא עוד
ושמחה
ורק עצב
שולט
והולך ומתפשט
הדממה הזו
משתקת
ושתיקתך,
מה היא
מרמזת?
ולא נותר לי
דבר.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אמה- תודה... [ליצירה]
- [ליצירה] אני יודעת שהגבתי כבר, אבל רוצה לכתוב שוב- זוהי יצירה קסומה בעיני, יפה ומופלאה, פשוט נפלא!!!! סתם שתדע וידעו כולם- זו יצירה שאסור לפספס!!! [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין ביותר וכתוב מצויין! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד. שיר עם עוצמה, בנוי יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] באמת מקסים. האם קראת את "הנרות בערו עד כלות"? ספר מופתי בכתיבתו המאלפת, בו גיבור הסיפור קורא את יומנה של אשתו וכך, בהסכם שבשתיקה ביניהם הוא מתוודע למחשבותיה, רצונותיה האמיתיים ורגשותיה. יצירתך זו הזכירה לי מאוד את הספר המומלץ הנ"ל. נהניתי. שנה טובה!!! [ליצירה]
- [ליצירה] רון- כבר שנים שאתה כאן, עם הסגנון הייחודי שלך, האמיתי, החווה, המתאר סיטואציות ונאמן למקור, זה כ"כ שונה, כ"כ אתה, נעים לקרוא, קל להתחבר. ביצירה הזו, הפסיקים עצרו אותי, הפריעו לי לזרום, לעניות דעתי מקצב השורות מספיק ומספק. [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים!!! הלשון והניסוח, איזה יופי! [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים. הדימויים מצויינים, המקצב וצורת היצירה מוסיפים. פשוט, יפה ומלא תוכן. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה ביותר! כרגיל- השימוש שלך בתיאורים העדינים, של הטבע, של הדברים הפשוטים והעלאתם לרמת ביטוי כ"כ מיוחדת! [ליצירה]
- [ליצירה] מרציפן- רק אשב, כי שני השירים פורסמו ונכתבו מאותו מקום, באותו הלך רוח, ניזונים ומדושנים מאותו הרגש ולכן, אולי נתנו לך הרגשה דומה. עם זאת, לא רואה טעם בלחכות בפרסום "שישכחו". אין בפרסום יצירות כדי לרצות הקוראים או לנסות "לעבוד" עליהם, ולהכניס להם חומר בדלת אחורית.... ולגבי הערתך על עובדת השיר האמריקאי: בחציי אני אמריקאית,- חושב שזה קשור?! או במילים אחרות, לא הבנתי אם זה טוב או רע.... כל טוב, איה :) [ליצירה]
תגובות