כיצד תחריש וליבי
זועק
אליך, אותך
ואתה-
מתעלם
ובדידות נוראה
ואין שמש ואין
יום ואין
לילה
ושקט ומנוחה
ואין
אושר
לא עוד
ושמחה
ורק עצב
שולט
והולך ומתפשט
הדממה הזו
משתקת
ושתיקתך,
מה היא
מרמזת?
ולא נותר לי
דבר.
[ליצירה]
א. תודה לשי ולכל התגובות- גם בשמי.
ב. אני עוד הייתי מבצעת עריכה עם חיתוך כמה מהשורות- מסר, ביננו כבר התכתבנו על זה, ואני נשארת בדעתי,יש מילים שעוצמתם נבלעת בשורה בה הן ממוקמות: למשל- המילה "שיר" בבית הראשון- הייתי מורידה אותה שורה שתעמוד בפני עצמה שהרי היא- היא העניין. ועוד- המילה- "עדיף" מבחינתי ראויה, גם היא, לשורה עצמאית. ואולי זה סתם עניין של סגנון...
בכל מקרה- אהבתי מאוד את הגרסה הראשונה- כפי שכבר הגבתי עליה, והגרסה הזו- למרות שבסיסה והרעיון שלה זהים- שונה במאוד. זוהי יותר שירה בעיני (וסליחה על חוסר האובייקטיביות) ולמרות זאת ואולי- בגלל זה- הגרסה הראשונה היתה מקסימה, משהו בתמימות ובפשטות שלה נגע.
לסיום: זיכית אותנו בדיוני שירה פורים ומפרים ולהיות והיינו עדים לתהליך של יצירה אמיתית, התפתחות והבשלה.
תודה.
[ליצירה]
הייתי מעבירה את המילה "בערימה" לשורה הקודמת, כך שיווצר: "שירי אכזבותיי מונחים בערימה" וכו' או לחילופין- בערימה- כשורה בפני עצמה... זאת, לצורך משקל נכון יותר של השורות ואיזונן.
אולי אפילו ניתן לשדרג ולכתוב ערומים (במקום בערימה)- כפל המשמעות של ערומים-כערימה וערומים- ז"א- חשופים, יוסיף רבות לשיר ולתוכנו, לעניות דעתי.
חוצמיזה, נעם לי התוכן- בדר"כ אצל יוצרים זה הפוך וגם השתתפתי כאן בשיח של תגובות בנושא- שכן, משום מה, עצב וכאב מהווה לרובינו דשן טוב יותר ליצירה מאשר אושר ושמחה פשוטה.
שמחתי לקרוא שאצלך- חדוות היצירה וההשראה ניזונות מדברים חיוביים.
בהצלחה!
תגובות