כיצד תחריש וליבי
זועק
אליך, אותך
ואתה-
מתעלם
ובדידות נוראה
ואין שמש ואין
יום ואין
לילה
ושקט ומנוחה
ואין
אושר
לא עוד
ושמחה
ורק עצב
שולט
והולך ומתפשט
הדממה הזו
משתקת
ושתיקתך,
מה היא
מרמזת?
ולא נותר לי
דבר.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שי- הבית הראשון כ"כ יפה, ולמה השני נגמר ככה?! תסביר לי, אני דורשת הסבר!!! [ליצירה]
- [ליצירה] בקריאה נוספת- מסכימה עם שי, השורה הראשונה קצת תלויה, אולי יש להשאירה ככותרת בלבד ולוותר עליה בגוף השירץ. אבל זה נפלא, פשוט נפלא! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה, המקצב טוב, נעים לקריאה ועדין [ליצירה]
- [ליצירה] ילדה, זה מקסים!!!! כתוב נפלא, חיתוך יפה, מעבר השורות מתאים. פשוט- מצויין! [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! הבית השני הוא יצירה מופלאה בפני עצמו. יפה ביותר, כתוב ומנוסח נפלא. [ליצירה]
- [ליצירה] חזק, לא ראיתי בזה שיר, אולי כדאי להחליף סיווג.... [ליצירה]
- [ליצירה] משפט נכון, אבל חסר פואנטה ועומק המתבקש במשט אחד המתיימר להיות יצירה בפני עצמו. לגופו של עניין, יש דברים כואבים מחרטה ואולי נובעים ממנה- פיספוס למשל, אבל למה לדכא? שתמיד תהיי בשמחה :) [ליצירה]
- [ליצירה] לא התחברתי, האם קוראים לה נוגה? אשמח להסבר, שי- לגבי המילים המודגשות ובכלל- עושה רושם של כתיבהאסוציאטיבית מתוך סיטואציה רגעית. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי במיוחד את הפסקה האחרונה "רק הנדנדה ממשיכה להתנדנד.... וכו'" השורות שקדמו לה- מצאתי אותן לא מלוטשות ובעלות תיאורים ילדותיים קצת ולא מעבירים מסר ו/או תוכן נוסף... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה :) ושי- אני אחשוב על זה. עם זאת, דווקא ערבוב הזמנים מבטא, בעיני, את האנרכיה, את הכאוס, את הסירוב, את המרד.... אבל אני אשקול זאת שוב, וגם אתה, נסה לראות זאת לרגע באור זה.... [ליצירה]
תגובות