כיצד תחריש וליבי
זועק
אליך, אותך
ואתה-
מתעלם
ובדידות נוראה
ואין שמש ואין
יום ואין
לילה
ושקט ומנוחה
ואין
אושר
לא עוד
ושמחה
ורק עצב
שולט
והולך ומתפשט
הדממה הזו
משתקת
ושתיקתך,
מה היא
מרמזת?
ולא נותר לי
דבר.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מקסים, התכנים שלך קסומים. בעיני דרוש כאן קצת ליטוש. הייתי עורכת קצת את היצירה- עובדת עליה עוד קצת. הבית האחרון כ"כ יפה שראוי, לעניות דעתי, לפרסום בפני עצמו. רק בשורה האחרונה שבו, לא הייתי חוזרת שוב על המילה "צל", משנה לצללית/צילנו/דמותינו וכיו"ב או להשאיר "אז מרגישים בלי לראות". ותו לא. יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, כבר אין לי מילים לכתוב בתגובות ליצירות שלך, אז אני שותקת, נפעמת... [ליצירה]
- [ליצירה] התנתקות? לא, לא ממש קשור, גם לא זכור לי שכתבתי על ההתנתקות אי פעם.... ?! [ליצירה]
- [ליצירה] לנצח אנגנך: באמת הרבה כאב יש בשיר זה, הרבה כאב... תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי במיוחד את הפסקה האחרונה "רק הנדנדה ממשיכה להתנדנד.... וכו'" השורות שקדמו לה- מצאתי אותן לא מלוטשות ובעלות תיאורים ילדותיים קצת ולא מעבירים מסר ו/או תוכן נוסף... [ליצירה]
- [ליצירה] עדין ומלא רגש [ליצירה]
- [ליצירה] זה התחיל יפה.... אבל לא הבנתי את השורה האחרונה והקשרה... [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים ומצויין, ניסוח משובח, תיאור מדוייק, יפה ביותר! [ליצירה]
- [ליצירה] אח, נחמד מאוד, מעניין ביותר! אולי אנסה גם... [ליצירה]
- [ליצירה] דרש ממני קריאה חוזרת, ושוב, - בשיר שזורים דימויים יפים, ההתנסחות נפלאה, נהניתי! זה מקסים. [ליצירה]
תגובות