איך תופי הלב רועמים
לנוכח בואך הלילה.
איך עיני כזיק
חודרות מבעד אפילה,
כשאת יוצאת מגדרך
מדלת אמותייך,
משתנה למולי בגוונייך,
עושָה צעד אחד
ועוד צעד שני,
נושקת שפתיי
ואני מושיט ידי
לאחוז בחלום
שהופך למציאות
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שיר נוקב, בנוי היטב, לא מסכים לכל ביטויו אבל נהנתי מעושר ההבעה [ליצירה]
- [ליצירה] בהמון זועם את תכולת המעיים נפיח אף נפיח [ליצירה]
- [ליצירה] בין חוזק לעלה נידף ברוח בין לב לחץ שלוח בין אומץ לרפיון בין מציאות לדמיון. [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון יפה בהצלחה [ליצירה]
- [ליצירה] --- מקסים ורב הבעה!!! כל הכבוד:-) [ליצירה]
- [ליצירה] --- אהבתי את חשיפת הפן האישי משפחתי בחייך מי יתן ותזכו לאריכות ימים וזוגיות מושלמת כה לחי [ליצירה]
- [ליצירה] האשמה, הכאב והתחושה. החמיצות והמתיקות המר מול המתוק זכור נא, אל תשתוק [ליצירה]
- [ליצירה] ואו איזו פסטורליה! אני זוכר את המסגדים שהיו בדרך הנשיאים ולאורך דרך מצדה ושדרות טוביהו עד שבאו הציונים והפכו אותם לבלוקים ארוכים. אני זוכר את בית החולים אל סורוקה שהיה בית החולים המרכזי לבדואים ופלסטינים לפני שבאו הציונים והקטינו את מימדיו ואני זוכר את האוניברסיטת אל קודס (כיום בן גוריון) שהואילה לקבל יהודים לשורותיה והחצופים האלה גירשו את הבדווים ואת המרצים וב48 החריבו אותה עד היסוד. תתעשת בן אדם. מה הייתה באר שבע עד 48? תחנת מסחר. עיירה מאובקת. נקודת מפגש ושאיבה לשבטי הבדואים. היהודים הביאו את הברכה [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את המסע. אהבתי את הרעיון שהדבר היקר ביותר לדוברת נמצא מול העיניים שלה ( טול קורה מבין עיניך) [ליצירה]
- [ליצירה] אח.. לא הייתי רוצה לחטוף טוריה בראש [ליצירה]
תגובות