איך תופי הלב רועמים
לנוכח בואך הלילה.
איך עיני כזיק
חודרות מבעד אפילה,
כשאת יוצאת מגדרך
מדלת אמותייך,
משתנה למולי בגוונייך,
עושָה צעד אחד
ועוד צעד שני,
נושקת שפתיי
ואני מושיט ידי
לאחוז בחלום
שהופך למציאות
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
הדילמה של הנער המתלבט בין כיבוד אב ואם למרדות במלוא עצמתה, הבחור מורד בהוריו, עומד מולם עם בת זוג שעומדת בניגוד לכל מה שחינכו את הנער.ופונה להם עורף יחד עם הצד החדש שבו מצא בן ברית,הוא יוותר על הבית למען האהבה החדשה,(על כן יעזוב איש את אביו ואמו)לדרך לוטה בערפל (מגורים ביחד), זו דרך שאינו בטוח בה עדיין,זו שהיא כה טרייה ורגישה, הקשר הניצני הצומח זה עתה לעומת העץ השורשי העתיק והוותיק, זהו בית אבא ואמא על המסורת והדת שבו ובו ימרוד, אולי יוותר על שורשיו, אולי יתעלם מהם אך אולי בעתיד יחזור אליהם, זו חידה הנותרת פתוחה כאן בסיפור
[ליצירה]
[ליצירה]
---
קיצוצים וקיצוצים ובאמצע מלחמה
מציאות חיינו
יפה הבעת
[ליצירה]
רדף השיג- הפתעה
ואולי -לא היו הדברים מעולם!
והעכבר ישב במאורתו -נכלם!
כי לא השיג גבינה על המדף
והחתול אחריו -רדף!
ואולי אני- אותו אחד!
שמואל ירושלמי -המיוחד?
אולי זה כמו שני קוני למל
שאחד תפילה ממלמל
והשני את פחימה מהלל?
ואולי זה אני -שני פרצופים
האחד ראשו בשרעפים
והשני עושה פרצופים?
האחד אביב והשני סתיו
אחד סימני קריאה ממחסן גנב
ושילב אותם בעל פה ובכתב
והשני לכתוב שירה- אהב
והכל שקר או כזב?
ועד שלא יקום האחד העולמי
ויגיד : אני שמואל ירושלמי
אעז לומר שזה אני! התם
הזאב בעור הכבשה
או - הגופיה שבתוך הכביסה
אולי
כבר חמש שנים על כולם אני עובד
את טלי פחימה מעודד
ובלילה אביב וסתיו הרומנטיקן המצודד?
אני דר' ג'קיל ומיסטר הייד
אחד דרוויש והשני לא נחמד!
אז אפצח בזמר ורון
זה הזמן לצאת מן הארון!
תגובות