איך תופי הלב רועמים
לנוכח בואך הלילה.
איך עיני כזיק
חודרות מבעד אפילה,
כשאת יוצאת מגדרך
מדלת אמותייך,
משתנה למולי בגוונייך,
עושָה צעד אחד
ועוד צעד שני,
נושקת שפתיי
ואני מושיט ידי
לאחוז בחלום
שהופך למציאות
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
פחחחח!!!!! מקסים !
כל הזמן חשבתי כי מדובר ברוסיה הסובייטית. הבלוק הארוך והמפחיד, העבודה, הקור
רק שבתון הפורים הכניס בי את הפקפוק שמא מדובר בארץ אחרת...
בנוי היטב!!
[ליצירה]
מזמור לפלסטין
יחדיו נצעדה
בימי האחד במאי
נגישה לאלילנו שי
עם דיוקן סטלין וראיס
יחדיו שוש נשיש.
יש לנו חולצה כחולה
ועליה הכתובת
"סליחה שאנו קיימים"
כבשנו ארץ שבעת העמים
ובהם אנו מתעללים
מרגישים כבני אלים
ואת פלסטין הקדושה מחללים
לנצח לנצח
אל השמש העולה
יחד עם סטלין בגדולה!
יחד עם הראיס ואבנרי
הורה הורה הוררי!!!
הם אף פעם לא טועים
תמיד צדיקים תמימים,
שולים לנו מלאכי שהיד
להזכיר אחת ולתמיד
כי כל מילה שלהם בסלע
ונאמר אמן ואמן סלה!
[ליצירה]
לא רוצה להיכנס לעניינים שבין הבדיה למציאות, אבל אם יש לזה קשר קלוש כלשהוא למציאות של המונולוגים האמיתיים שאתה לאחרונה מתאר, אז העניין (לפחות לפי נקודת השקפתי) הוא פרובלמטי, יכול להיות שבשלב הראשון זה טוב מבחינתך, אך לטווח הארוך יהיה קשה עם אותה בחורה.
תגובות