איך תופי הלב רועמים
לנוכח בואך הלילה.
איך עיני כזיק
חודרות מבעד אפילה,
כשאת יוצאת מגדרך
מדלת אמותייך,
משתנה למולי בגוונייך,
עושָה צעד אחד
ועוד צעד שני,
נושקת שפתיי
ואני מושיט ידי
לאחוז בחלום
שהופך למציאות
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
לילה מסרב לגווע
וחנית מדקרת
מותירה סימניה המלובנים
על נפשך הפצועה
על הלב ששערו נפרץ
ורגל גסה דרכה בו
מרבבת את אדמתו
כתמי בוץ
לילה מסרב לגווע
וירח מזיל דמעתו
על ערוגת הלב
בה עלו זה מכבר
עשבי התוגה
וקוצי המשטמה.
[ליצירה]
שיר תיאורי ועשיר המתאר את פחדי האנוש וכלימתם הנלפתים זה בזה. אך העיניים יוצרות פשטות ושמחה.
צבעוניות ופיוטיות ב"נלפתו האותיות באבני הקיר" המזכיר או מרמז על הכותל או על קירות היכל התפילה.
אהבתי
תגובות