איך תופי הלב רועמים
לנוכח בואך הלילה.
איך עיני כזיק
חודרות מבעד אפילה,
כשאת יוצאת מגדרך
מדלת אמותייך,
משתנה למולי בגוונייך,
עושָה צעד אחד
ועוד צעד שני,
נושקת שפתיי
ואני מושיט ידי
לאחוז בחלום
שהופך למציאות
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תודה על המשוב. שיר זה הוא מסוג השירים שלא "מאכילים בכפית" על הקורא אולי להשלים את התמונה במוחו, זה נתון לפרשנות [ליצירה]
- [ליצירה] מה, לא ידעת? ירושלמי השתלט על המונופול של קונצרן סימני הקריאה והוא שולט בשיווק הסימנים לכל רחבי העולם!!! אז לקחתי הלוואה... [ליצירה]
- [ליצירה] לב האבן במקומו עומד עלטה מקום כסאו כנד יעלה עת יפשיר אל נהר בארץ חמה. [ליצירה]
- [ליצירה] --- שיניתי את הקונספציה של השיר למשהו יותר נוגה תודה [ליצירה]
- [ליצירה] --- רטט אש קודש בעצמותיי תבער שימוש מעולה במוטיבים הלקוחים מן המקורות גמר חתימה טובה [ליצירה]
- [ליצירה] יפה שיר כשובר את השקט [ליצירה]
- [ליצירה] תודה למשובים :-) [ליצירה]
- [ליצירה] חושק באינסוף בין לבן וצהוב בין תכלת לנוף [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון יפה בהצלחה [ליצירה]
- [ליצירה] כל דבר מתקשר בעיניה ל"כיבוש" אני זוכר, הייתה פעם תכנית דיון מסוג פופוליטיקה על אלימות בני נוער. אירחו איזו דוקטור נכבדה בפורום חברתי ושאלו אותה לגבי הבעיה של אלימות בני הנוער היא פתחה ואמרה: "זאת לא הבעיה, הכיבוש הוא הבעיה!" [ליצירה]
תגובות