איך תופי הלב רועמים
לנוכח בואך הלילה.
איך עיני כזיק
חודרות מבעד אפילה,
כשאת יוצאת מגדרך
מדלת אמותייך,
משתנה למולי בגוונייך,
עושָה צעד אחד
ועוד צעד שני,
נושקת שפתיי
ואני מושיט ידי
לאחוז בחלום
שהופך למציאות
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אוי חוסר ההשראה, הבלוק החוסם. אתה מסתובב חסר השראה ברחובות היער. נכנס לסופר פארם וגם שם לא מוצא. אולי מעבר לים תימצא ההשראה בהצלחה חבר [ליצירה]
- [ליצירה] --- היי לאה זהו הגיג מפותח :-) גמר חתימה טובה [ליצירה]
- [ליצירה] נוגע, צום קל! [ליצירה]
- [ליצירה] הרחובות המובילים אל הכלום אין כתובת מלבד אדון עולם חונן ונסתר אך עלום [ליצירה]
- [ליצירה] --- משעשע, מין שאינו במינו (זקנה שמסרבת להתבגר) :-) [ליצירה]
- [ליצירה] אדם המשנה את עצמו בעקבות חלום או בעקבות החלום המתממש שאיתו רעיון! [ליצירה]
- [ליצירה] :-) שמירה מביאה כל אחד ואחד לתובנות מעניינות :-) אני ממליץ על שמירה בין הלילה לבוקר, בין העלטה לזריחה... [ליצירה]
- [ליצירה] ציוריות ניבטת בכל פינה, ובאמצעה סיפור מרגש [ליצירה]
- [ליצירה] ממלכת הענן המתנשאת והמרוחקת רעיון מעולה! [ליצירה]
- [ליצירה] ברעידת הקומוניזם הירושלמית כולם מקללים אבן כחבא אחוש ארמית יא מדרוב איבן אל מסלוף למה מי מת שאוכל קופסה לוף? ואתה תענה: הן בא הקומוניזם והאתאיזם ואתם תאכלו לופיזם ותפוח אדמיזם ותחכו בתור לאוכל ותעבדו בבניין להתכלכל ומי שבעיניו לא ימצא חן שיביא נימוק ויסביר, או שימצא עצמו ברכבת לסיביר שיקפאו עצמותיו על חוג הציר. ואז ירושלמי וסטלין ולנין ומרקס יטלו לעצמם את היטלי המס ויבנו וילות מפוארות בין קרים לעיר האורות ואז ירושלמי יתעשר וישורר וישורר ומעריצות מכל העולם תבואנה ויבוא לו מנחה: קופסה אחת של טונה [ליצירה]
תגובות