אני חשבתי שהחופש הגדול הוא באמת גדול, אבל הוא לא כזה גדול, באמצע הוא היה קצת גדול ואחרי זה הוא נהיה מהר מהר קטן קטן וכבר נעלם, והיום כבר הלכתי לכיתה ב'. אח'שלי נאור, כיף לו, הוא בגן חובה, עם הגננת עליזה, יש להם מלא משחקים שם, ומלא מלא זמן בחצר עם מלא מלא מלא משחקים בחוץ. בביצפר אין כלום, אין בכלל עוזרת לגננת שעושה סנדוויצ'ים בהפסקת עשר, כל ילד מביא מהבית, וצריך לאכול ליד השולחן, ואז כשיוצאים לחצר, אין בכלל דליים לשחק איתם. אח/שלי הוא ממש טיפש, הוא רוצה ללכת לביצפר, הסברתי לו שלא כדאי לו, שיש עונשים, ומלא שיעורים ומבחנים ותעודה שאחרי זה אמא נורא כועסת עליך. אבל הוא התחיל לבכות וישר אמא צעקה עלי. אתמול בערב בדקתי שהילקוט מסודר, האמת סתם רציתי לראות שוב ת'קלמר החדש שקיבלתי, ובחיי שזה לא היה בכוונה, נפתח לי הדבק החדש, והכל נזל לי בתיק, מהר מהר סגרתי הכל בחזרה ועשיתי ת'עצמי ישן, אמא באה לבדוק שאני ישן היא נכנסה ישר לשלולית של הדבק, מה אני אשם שהיא היתה עם הנעליים עם העקבים המסמרים האלו והתחלקה, היא נורא כעסה ואמרה שאני מוריד אותה ביאגונשולה. כששאלתי מה זה ביאגונשולה היא מה זה התעצבנה, ואמרה שתכף היא תראה לי, נראה לי שהיא שכחה מזה אח"כ, כי בסוף היא לא הראתה לי, נראה לי שזה מדינה באפריקה, איפה שהכושים גרים. בבוקר אמא לקחה אותי ואת נאור באוטו, כשהגענו לגן נאור ילל לאמא שהוא רוצה לביצפר ולא לגן, אני ישר התנהגתי כמו בוגר ואמרתי לאמא שאני מוכן לוותר ושנאור ילך במקומי. אמא צחקה, ונתנה לי חיבוק, ואז היא גילתה שהילקוט עדיין דביק ושוב התעצבנה. האמת, בסוף בביצפר לא היה כזה גרוע, כמו שחשבתי, וכשעשינו הדבקות יואב נתן לי להשתמש בדבק שלו, אפילו שהוא אמר לי לא לבזבז. האמת נראה לי עדיף בגן, אבל אם אני אחזור לגן אז אני שוב אצטרך ללכת לביצפר אחרי זה, אז מה זה שווה. נראה לי שכיתה ב' זה לא כזה גרוע.