שפה שמתפתחת
שני שותפים.
געיות, טעויות
ומבטאים אינטימיים,
הבעות משוחחות
וחרחורים.
כך , על אם הדרך
מחוברים.
מנחם דוד
-
יליד תשל"ד כותב כשיוצא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ח חמ חמו חמוד כל כך. מצאתי פה אקטואליות עם קריאה תנכיאית רצינות עד להחריד עם קלילות משובבת. אהבתי [ליצירה]
- [ליצירה] אני לוקח מכאן כמה שורות למשל, הָעָם מְבַקְּשִׁים בַּקָּשָׁה שֶׁאִשָּׁה מְבַקֶּשֶׁת: גֶּבֶר וגם את, גָּלְיָת אֶחָד , מַכָּה אַחַת וְאֵין מַכָּה שְׁנִיָּה. [ליצירה]
- [ליצירה] בשעה טובה, בליל שבת "וירא" כ' בחשוון תשס"ז נולדה בתנו הבכורה, בריאה יפה ומתוקה. תודה לכל המקדימים וממזלט"ים. ולכל בית ישראל אושר ושמחה [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד [ליצירה]
- [ליצירה] בהחלט משעשע [ליצירה]
- [ליצירה] משה אהרון, יופי שחזרת.. [ליצירה]
- [ליצירה] נכון. צריך להיות "שבאות". תודה, הלך [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה חמודים. עבר כבר הרבה זמן מאז שחוויתי את המלים הללו. וכיף שאתם אוהבים. הלוואי ואלוהים יפתח לכם את כל הדלתות שאתם צריכים. אמן. [ליצירה]
- [ליצירה] היכולת שלך לתאר לאורך זמן (טור ארוך של שירים) יחסים זוגיים ולכתוב את הכל באותו קול (יש קצב קבוע כשקוראים את השירים בקול וברבים מהם אתה גם שומר על אווירה מסוימת שסובבת מעל) היא יכולת של אדם שלוקח ברצינות את כתיבתו. (ואולי גם את מושאי הכתיבה) מקנא בך. [ליצירה]
- [ליצירה] איך עברו השנים ועדיין הקול הוא אותו תום [ליצירה]
תגובות