ביריד הכזבים בקולנוע
מרצדים מסכי אשליות
לא תמצא כף רגלךְ שם מנוח
להשקיט את מוסר הכליות
שם תמו הדין והחסד
ואין אפוטרופוס לחטא
רעבה כשועל את נכנסת
אל הכרם - וכך גם יוצאת
אל תדמי בנפשך להימלט
אל בית-השקר מבית האמת
כי מיקסם-שווא נושף בעורפך
ואחת היא דתו - לכשפך
אורי עמירם
-
בן 47, נשוי ואב לארבעה. מנהל מכירות.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ------ לשון הרע זה רק עובדות וגם אם לא נוקטים עמדות (לכתוב דברים ללא סיבה זאת היא כבר הוצאת דיבה) [ליצירה]
- [ליצירה] --- ממזר אם כן, נשאר ממזר וכראוי למתגייס כמעט אל כל פזמון חוזר- ז'רגון צבאי הוא מייחס ממזר, רק את אוזניך שטוף כי יש הבדל עוד לפעמים בין תוף סתמי לעור התוף (או שמא שמת אטמים???) [ליצירה]
- [ליצירה] אפילוג כבר תם הוויק-אנד כאן בחו"ל צריך לחזור אל המסלול וגם מרב בת-הנדודים צריכה לחזור ללימודים לכן לכל המשרשרים (ובמיוחד לממזרים) נאמר תודה על הפיוט בא זמן לשוב לפרטיות! וכדי ש- להסיר ספק נאמר לכם משם הרחק: מרב איננה למכירה והיא בת-ישראל כשרה! לא בת-תימן וגם לא צפונית כי אם לעת-עתה "קייפטונית" והיא איתנו מתעתדת לחזור בסוף גם למולדת! וכהוכחה לכך פה שמתי שוב שיר ראשון שכאן פרסמתי ראשון פרסמתי - לא בכדי כי שמו הוא נוף מולדתי: באבי המזדקן כבר זרקה שיבה טובה שם הבית מתרוקן שם אימי האהובה אורלוגין עודו נושם כל שעה עודה קצובה בעצבות שאין לה שם כאן נולדתי, כאן אגווע מקצה ועד קצה בעבותות אהבה נקשר אל נוף מולדתי נבלע בתוך כאבה אם ארצה או לא ארצה הייתי כאן בעבר בטרם עוד נולדתי הייתי כאן בעבר עד קצווי הזכרונות עוד מושיט ידי לגעת עד קצווי אלפיים שנות בארץ חרבה עד ליום שהוא לא יום תפילתי מתגעגעת עד אשר יבוא הלום האיש שעוד לא בא כאן ביתי, כאן רחובי כאן באבן חצובה ונרשמת בתווים ילדותי העצובה בקירות אזוב עולה באוויר צינה שלווה כאן אשוב ואוולד כאן ודאי שנית אגווע [ליצירה]
- [ליצירה] ---- ממזר פרחים יקר מאוד מרב שוב נעלבה מאוד היא רק רצתה, ממזר פוחז, בך בתור - המחרז (אך לא בתור המחזר אתה מבין את זה, ממזר?) כי מחזרים לה יש ויש אך בשירה - גרונם יבש ואיש מהם אינו יכול לצאת בדו-רה-מי-פה-סול ואיש מהם לא וירטואוז כשמחפשים מי שיחרוז אך ממזרון, אתה הרי חורז כמעט בלי מתחרה ועוד תזכה, גם יום אחד, בתחרות "חרזן נולד" אז נא תפנים את זה ממזר: אתה כאן רק "ליצן חצר" ליצן קטן, מאוד נחמד אשר רוקד עם כל אחד על כן תדרוך נפשך עוז, אז פתח את פיך וחרוז! [ליצירה]
- [ליצירה] --- ובכן ממזר..חשפת קלף ש...משכן הכל הודלף אז התקדמנו קצת...ובכן תן רמז דק על השכן האם שכן הוא או שכנה? בן שש או בן שישים שנה? האם ממש מהשכונה? (רימון או גפן? תאנה?) אז שלח נא רמז ממזרון שנתקדם לפתרון אם לא....תלונה מהקב"ט ותרותק שישי-שבת! [ליצירה]
- [ליצירה] --- לא הזכרת היכן?! ממזר ממזרון... רק נתת כיוון מדויק מחברון... ואפילו ציינת אופיו של מקום... אך מודה ועוזב... ירוחם בלי לנקום ולכן אבקש ואומר גם תודה אם תרמוז רק מאיפה כאן כל המידע... ואז בתמורה לא אלשין לקב"ט ולא תקבל שום ריתוק לשבת... עשינו כאן דיל? אם כן נא לרמוז... (במסר אישי אם לא בא'לך לחרוז...) [ליצירה]
- [ליצירה] ואני קטונתי לנוכח מילותיך. אכן - שגבנו טהרנו נורא. [ליצירה]
- [ליצירה] את חדרי לבבי אהבה תרהט - מישהו כבר השתמש פעם בדימוי הנפלא הזה? לרהט חדרי לב....תענוג...ועכשיו אני שואל - האם הזוג המרומז בשיר - הוא אותו זוג מהשיר על הדברים הגדולים שעוברים עליה...? אתמהה.... [ליצירה]
- [ליצירה] --- נושא אלומותיו - נוסע לא מוטב? זה היה אמור להיות משחק מילים. [ליצירה]
- [ליצירה] --- יפה אמרת חתלתול. זאת ועוד- מהיכן הבטחון העצמי (המופרך אגב לדעתי) של הילד ש"רוב הקוראים לא ירדו לסוף דעתו של הכותב" ועוד בנשימה אחת הוא מציין שהאינפורמציה מוגשת עם כפית כסף לפה של הקוראים, ומציע להקשות עוד יותר על הקוראים בהבנת כוונותיו "הנסתרות" של הכותב וזאת בשם "העלאת הרמה". האם שמעתי פה נימה של זלזול מתנשא? [ליצירה]
תגובות