מאוורר התקרה הישן שלי כבר ראה הכל.
הסיבובים הסובלניים והחורקים של צלעותיו,
זהים למחוגי השעון ,
אך להם לא נוגעת זרימתו האיטית של הזמן.
(כן, הזמן רץ כשנהנים...)
גם שמחות גם עצב הוא ראה, אהבות ורגעי משבר.
ונדמה,שממשיך הוא להסתובב
רק משום שאינו יודע מתי עליו לחדול.


אני משמש לו נוף כבר שנים,
ומועד מזמן לזמן, מתקופה לתקופה.
שנינו אוזרים כח רק כדי להשלים את הסיבוב הבא,
מבלי לדעת אם מחכה שם משהו.