מרים ומנשה – פרק 10 – נקודות לזכותם

ספיישל פרק 10 – בהשתתפות מאות ניצבים, אנכים, גובה ליתר, וחוצי זווית.

זה היה עוד בוקר נפלא בבית משפחת גרבילובסקי.

נפלא זה עניין יחסי, וכמו שאיינשטיין קבע פעם: אי שווה אמ סי בריבוע,

לצער גיבורינו לא היה להם אי שווה, האם סי היחידה שהכירו היתה קרולינה , אבל לשמחתם

ביתם דמה לריבוע.

"מנשה, הגיע החיוב של הויזה."

"שאלת אותו אם הוא רוצה לשתות?" שאל מנשה בתמימות.

"אוי מנשה, זה אפילו לא מצחיק. הוצאנו החודש יותר מ-4,000 ש"ח בכרטיס אשראי"

"כמה יצא לנו לשלם החודש על ארנונה?"

"מנשה, זו בכלל לא העונה..."

"הו באמת, מרים, אני מדבר על נונה, הר האדם שגר מעלינו, כמה שילמנו עליה החודש?"

"לקחנו אותה רק פעם אחת ל'שאול על האש'"

"והיא חזרה?"

"האמת , נראה לי שהיא עדיין שם..."

הר נונה היתה בעלת הבית של מרים ומנשה, היא הזכירה במידה מה את נועה תשבי, אבל היתה מעט יותר הררית (כן ,זה אפשרי) ממנה.

הר נונה היתה בעלת בית נוחה, היא הגיעה במספר צבעים ולרוב מ-100% כותנה. מרים לא אהבה ללבוש אותה, זה היה גדול עליה בכמה מידות.

"מנשה , צברנו למעלה מ-10,000 נקודות"

"אז תבקשי מהר נונה שתוריד אותם כשהיא יורדת למטה."

"אבל היא נשארה אצל שאול על האש..."

מנשה יצא במנוסה מן הבית תוך כדי מלמול ביזארי של: "קאעמכהנגה ,איכהנגכנגכ"

(כזכור, זה היה מלמול ביזארי)

מרים החליטה לעשות משהו בנקודות שלה.

לאחר שלמדה בבית הספר היהיה סודי שלה שבין כל 2 נקודות מחבר קו ישר אחד, החליטה להמיר את הנקודות שלה בקווים, ועל ידי קו 5 להגיע לדיזנגוף סנטר, או לפחות לרוקח פינת קיבוץ גלויות.

"ישראכרט שלום מדברת צופית"

"לא זו מרים"

"כן מרים, במה אני יכולה לעזור?"

"חשבתי שאת זה את אמורה לדעת. אני התקשרתי בקשר לנקודות..."

"אני מבינה, תני לי להעביר אותך למוקד הנקודות"

מרים למדה פעם (כן היא היתה גרבילה משכילה (חרוז)) שכאשר היו חושדים בנשים גרבילות אחר (נמק) שהן עוסקות במלאכת כישוף או דברים ביזארים אחרים, היו מעלים אותן על המוקד, ומוקד היה פוטנציאל אגרסיבי לשריפה וכל מיני דברים שמרים לא תפסה כנעימים במיוחד. מרים לא תפסה עוד כמה דברים בחייה.

מרים ניתקה את הטלפון.

כשמנשה חזר הביתה ולא הבין למה אין קו, מרים חיברה את הטלפון חזרה.

אז הסבירה לו מרים למה אין קו:

"מנשה, אני רוצה לחבר את הנקודות שלנו."

מסיבה שאינה ברורה (בעיקר לבעלי משקפיים עם צילינדר) מנשה הבין בדיוק על מה מרים מדברת.

"ישראכרט בוקר נפלא יחסית, מדברת גיתית"

"כן, שלום גיתית, כאן מנשה גרבילובסקי"

"כן מנשה, איך אוכל להיות לך לעזר?"

(עוד טרנסווסטיית ,חשב לעצמו מנשה)

"את זה אני לא יודע גברתי, אבל עזר אינו דמות ציבורית שילדה בגילך צריכה לשאוף אליהן, ובכלל אני לא בקטע כזה"

"אני מבינה, איך אוכל לשרת אותך?"

"גם שרת לא היה כזו דמות למופת, אבל את משתפרת"

"מממ...אם כן, איך אוכל לפרס אותך?"

(מנשה הבין שלא יצא מזה, ופרס נראה לו הזדמנות טובה לקטוע את משחק המילים האידיוטי הזה)

"התקשרתי לגבי הנקודות שלנו"

"אני חושבת שאתה מחפש את המוקד הרפואי, גרבילים מנוקדים , שלוחה 104"

"לא לא , לגבי הנקודות בכרטיס אשראי"

"הא, כרטיסי אשראי מנוקדים שלוחה 107"

"התכוונתי לנקודות שצברנו על קניות..."

"האאא, קניות מנוקדות, מוקד אשראי, שלוחה 4006"

מנשה ניתק את הטלפון.

מרים ניתקה את הטלוויזיה.

מרים החליטה לוותר על הקו וניסתה לעלות על האוטובוס.

אחרי שהמאבטח הוריד אותה מהגג, הכניס אותה לתוך האוטובוס.

מרים בקושי הצליחה לתפוס מה עבר עליה אותו יום, אז בטח שלא תצליח לתפוס את קו 5.

האוטובוס נעלם.

מרים ניתקה גם אותו.