"אדוני המלך, הריני לפקודתך" גוסטב אריקסון כרע ברך לפני מלך נורבגיה ודנמרק בארמון הקיץ שבקופנהגן. יחד עמו כרעו ברך כל שלושים אנשי הצוות שנותרו, זאת משום שעשרה נותרו על תחנת המסחר בפרדריקסהולם אשר ביבשת החדשה ואילו עשרים נעלמו בספינה "פיורד" שגורלה לא נודע. אך לפני כשבוע חזר מן המסע שארך ארבעה חדשים והוא מותש, עייף ושבע הרפתקאות כיתר חבריו. אורחים נוספים באו עמו, היו אלו שני ילידים שגוסטב נטל עמו על מנת להרשים את המלך והמלכה. כן הביא גוסטב תשורות למלך: עורות, פרוות דובים, זהב ומיני ציפורים נדירות. אחד הילידים הטגואנים שהולבש מחלצות משרת פתח פיו ובדנית בעלת מבטא כבד אמר: "גבירתי המלכה, ירומם האל את כבודך!!" ואילו המלכה הכבודה הביטה בפרא המלובש וקדה מולו קידה מנומסת. "אני מתרשם ממך עמוקות כבוד האביר גוסטב אריקסון, וגם ממך המלומד דניאל דלמדיגו" פתח המלך בסבר נעים והמשיך: "גיליתם אם כך יבשת חדשה ולא נודעת כאשר עשה זאת לייף אריקסון תנוח נשמתו עדן" "אכן כבודו" פתח דלמדיגו "והיא מתאימה מאין כמותה למסחר, חקלאות והתיישבות וכן לא ירדנו לעומקה ולאורך כל חופיה" "ומה השם שהחלטתם לקרוא לאותה יבשת?" "את זה אני משאיר לך כבודו" התערב גוסטב "אני סבור שמן הצדק נקרא לה אריקה, על שם משפחתכם האמיצה ,מגלת ויורדת הימים" "רב תודות, אדון רב חסד" קד גוסטב קידה. "כמובן שאשלח משלחות נוספות וגדולות על מנת לחקור את היבשת הבלתי ידועה ואכן גם איישב את הארץ על מנת לשים רגל ויד על עושרה של הארץ. לפני שהארצות האחרות ישימו עין על הצלחתי. כמו כן אשתף את מלך שבדיה בתגליות ואנסה לעניין אותו בכך. דלמדיגו, אני חייב לך טובה גדולה ומכופלת על שירותך הנאמן, מה רצונך עד חצי המלכות?" ודלמדיגו הרהר לרגע ואחר אמר: "כבודו קלט בשנה האחרונה כמה אלפי יהודים, פליטי ארץ ספרד. אני מבקש רשות לקלוט עוד כמה אלפים של יהודים ויהודיות העומדים כפליטים בנמלי תורכיה, בטוחני שיביאו ברכה לארצך וכן כמובן ליבשת החדשה אריקה" "לו יהי כדבריך" אמר והתלחש עם המשנה שרשם מספר מילים בפנקסו. "ולך"פנה המלך אל גוסטב: "לך אקיים את הבטחותיי, אלף מטבעות זהב נשלחו זה מכבר לביתך על ידי חיל פרשים מיוחד, תואר אביר נתתיך ונחלות לאנשי צוותיך הגיבורים" המלך עצר לרגע את שטף דיבורו, הביט באדמירל גוסטב ואחר אמר: "בטוחני כי אתה מצטער על היעלמותה של "פיורד" באותו ליל סער" "אכן" אמר גוסטב ועיניו לוטות בצער. "מה דעתך, מה עלה בגורלם?" "או שתעו בדרך -במקרה הטוב, או שאבדו במצולות" השיב גוסטב. המל הביט בו וחייך, הוא מחא כף ומאחורי הוילון הכהה שברקע כסא מלכותו יצאו לפתע כעשרים אנשי הצוות של הספינה "פיורדה" גוסטב הביט כלא מאמין, הוא פסע אל ידידו רלף כריסטנסן, ובחום שאינו אופייני לו, חיבק את הקפטן הקשיש. האנשים הנרגשים לא האמינו למראה עיניהם, רלף הקשיש קטע את ההתרגשות באמרו: "לאחר הסערה הגדולה, מצאנו את עצמנו בלב ים, החלטנו כולנו כי ננסה להגיע לבית ושם נמתין לכם, שהרי כיוון מערב מוביל לאיזורים בלתי ידועים. כך לאחר כמה שבועות, הגענו לצפונה של צרפת ומשם דרך גרמניה לנורבגיה. אמנם לא זכינו בחוויה של גילוי ארץ חדשה, אך כבוד הוד מלכותו הבטיח כי נשתתף במסע הבא" "אכן כך" השיב המלך "שהרי כדאי לעשות זאת כמה שיותר מהר, הספרדים עסוקים עד מותניהם במלחמת אסיה הקטנה וכרגע הם ברמת אנטוליה מנהלים קרבות כנגד התורכים הנסוגים ובינתיים הרימו ההולנדים ראש וגירשו את הספרדים מאדמתם" *** *** *** מסעי התגליות הנורדיים לא פסקו ונמשכו עוד כחמישים שנה, עד שהאנגלים, הפורטוגזים, הספרדים וההולנדים נזכרו פתאום,ונכנסו לתמונה, אך לצערם הסתפקו במעט. במהלך תגליות אלו הקימו הסקנדינבים ברית משותפת של מדינות נורבגיה, דניה ושבדיה וכבשו את רובה של צפון אריקה ומרכזה הכולל את ממלכת מקסיקו -הממלכה האצטקית שנכנעה באחת. הם ירדו לדרומה של אריקה אך לאחר זמן מה, נדחקו על ידי שאר ארצות אירופה.. לסקנדינביה שהתעשרה רבות מאוצרות היבשת היו בסופו של דבר כחמש עשרה מושבות בצפונה של אריקה ובמרכזה והיא זכתה לכינוי "אריקה הנורדית" בארצות הצפון שהיו דלילות מטגואנים ילידים התיישבו סקנדינבים וכן יהודים רבים ממגורשי תורכיה וספרד. מדינות עשירות ומתקדמות אלו, לאחר כמה דורות התמרדו נגד שלטון האם האירופי וחלקן זכה בעצמאות מלאה וחלקן האחר בשותפות עם סקנדינביה. במושבות שבהן היה רוב לילידים המקוריים, בעיקר במרכז אריקה, התנצרו חלקם על ידי מיסיונרים דנים והמירו את שפתם לדנית מעורבת בלשונות טגואניות. הספרדים שאיבדו את בכורתם על ההפלגה בימים עקב כשלון מסעו של קריסטופר קולון וההתנקשות בחייו, הפנו את פניהם כלפי מזרח. הם היכו את התורכים באסיה הקטנה, כבשו את איסטנבול, לאחר מצור ממושך ופנו מזרחה בקו כמעט ישר תוך שהם כובשים את צפון אירן, אפגניסטן וחבלי פקיסטן עד שהגיעו כאלכסנדר הגדול לפניהם- אל נהר ההינדוס בגבולה של הודו, זאת, תוך כדי ביזה שוד והמרת דת נרחבת של האוכלוסיה המקומית שברובה מוסלמית הייתה. יורשיו של מלך דנמרק נורבגיה, פרידריק הראשון התכחשו להבטחות אביהם וזנחו את דברתם לגוסטב אריקסון. הוא עצמו השתתף בכמה מסעות עד שפרש לנחלתו הצנועה בבית העץ השוכן בגבעה הצופה ליד קריסטיאניה