שטה לה אניית מפרשים בלב ים ובמשמרת אחת בת ערב הניח מלח עייף את רגליו על עוגן, ונרדם ויהי סער גדול בים, והאוניה חישבה להישבר אך במאמצים אדירים ובזכות עליונים הושב לקדמותו והכל הסתדר אז אמר הקברניט בקול רם המלח שנרדם והפקיר - תפקידו תם ואת העוגן ננתק ונשליך לים כך נעשה דין עם העוגן האכזב שהרי עליו המפקיר הניח רגליו ועל בסיסו הוא סרח המלח קיץ 2000