הפועלים – קדימה!
הפועלים – קדימה!
הניפה דגלי – ארגמן!
כמטח של אוורורה,
קולכם הרימה,
למען – למען המחר!
צאונה רחובה!
ככרות מלאנה,
בהמוני – המוני העם.
כשלהבת – השחר,
תפרצו הדרך,
לעבר היום הנוצר!
ב"ה
שמואל יקר, אין זה סתם "דבר המקובל בשפה העברית" להוסיף סיומת של "נה" ללא כל צורך תוכני מלבד "הגברת המסר". תוספת של "נה" היא פשוט תוספת ללשון נקבה. למשל, אם אתה מדבר לקבוצת גברים, אתה צריך לומר "צאו", ולקבוצת בנות "צֵאנה" (ולא צאוּנה) ו"מלֵאנה", וכן הלאה.
הבטחתי לא להתיחס לדעות שלך אז רק אומר שיש לך שגיאות כתיב כמו שמילולית כתבה וששוב זה הַכרָזָתי ולא יצירתי כל כך, זה נשמע כמו מנהיג המפגינים מלפני חמישים שנה ולא כמו קטע שירה.
[ליצירה]
דבר המקובל בשפה העברית?!
ב"ה
שמואל יקר, אין זה סתם "דבר המקובל בשפה העברית" להוסיף סיומת של "נה" ללא כל צורך תוכני מלבד "הגברת המסר". תוספת של "נה" היא פשוט תוספת ללשון נקבה. למשל, אם אתה מדבר לקבוצת גברים, אתה צריך לומר "צאו", ולקבוצת בנות "צֵאנה" (ולא צאוּנה) ו"מלֵאנה", וכן הלאה.
[ליצירה]
טוב..
הבטחתי לא להתיחס לדעות שלך אז רק אומר שיש לך שגיאות כתיב כמו שמילולית כתבה וששוב זה הַכרָזָתי ולא יצירתי כל כך, זה נשמע כמו מנהיג המפגינים מלפני חמישים שנה ולא כמו קטע שירה.
[ליצירה]
הה ירושלמי המוסקבאי הבולשביק :)))
איחרת במקצת את זמנך,
התקופה הפועלית
היפה
המשולהבת אידיאלים
חלפה עברה לה
לטוב או לרע
מה נותר מה נשאר?
הר שהוליד עכבר
[ליצירה]
לרן
לידיעתך, רן, בכתיבת שיר, מותר להשתמש בכתיב לקוי, לצורך חריזה. למשל, אפשר לומר: דגלי - אדום ולא דגלי - אודם; או: שמש לוהט ולא לוהטת. כך, גם בכתיב הקטע: שמי - קודר/ קודרים.
בברכה!
[ליצירה]
שמע, חזן ללא מניין מתפללים!
עתה, אין לי שמץ זוטא של ספק, כי הנך בור בשירה, כי הרי, כל המילים בהן השתמשתי ולא הבנת לפשרן, אלה מילים כה מוכרות ששיניתי את צורתן, לשם גיוון וחריזת השיר.
בברכה! ירושלמי
[ליצירה]
ובכן!
העניין הוא, כי אינני מתכוון לומר, שאת העוגה צריכים לחלק בין אנשים, מבלי שהם יתרמו לאפייתה.
לדעתי, על כל אחד ליצור, על פי כישוריו ומצבו הבריאותי. העניין הוא, שבשיטה הקפיטליסטית; כמו כן, בצורה מעווותת של סוציאליזם, אין אפשרות, ליצור תנאיים, שיאפשרו לכל אדם, להוות חלק בכוח היצרני של ארצו או יישובו. בחברה קפיטליסטית, נהוג שהמעסיקים מקבלים לעבודה, רק מי שמתאים להם ושהם זקוקים לו לעבודה זו או אחרת. במילים יותר פשוטות, העובד בארץ קפיטליסטית, הנו כלי - שרת בידי המעסיק שלו; איזה מין בורג שמתי שלא צריכים אותו, יכולים לברגו ולזורקו למזבלא.
לכן, כדי שכל אחד ירגיש, שהוא תורם ומקבל בתמורה לכך, יש ליצור מקומות עבודה לכולם; ושלא יישאר אדם, שלא הצליחו לספק לא מקום עבודה בהתאם לכישוריו ויכולותיו.
דבר שני, אל נשכח, שרוב הכסף שנלקח היום מהעם, מועבר לפיתוח התנחלויות ולחיזוק מערכות אבטחה סביבן, כולל הקמת גדר ההפרדה, שעוד כמה שנים, ויתברר, כי לא היה שום צורך בהקמתה. הרי, הגדר הזו, חורגת בקילומטרים לא מעטים, מהתוואי של הקו - הירוק.
בינתיים, זהו!
[ליצירה]
אכן!
מדובר במילה ארמית, שנכנסה גם לשפה העברית ושמשה בה, בעיקר בימי המשנה והתלמוד.
לכן, על אף שמדובר במילה ארמית, היא בכל זאת מהווה חלק מעברית.
[ליצירה]
לא השוותי את המדינה
לא השוותי את המדינה לבית - בושת, בגלל המצב הכלכלי או מושחתות השלטון. השוואתי זו, באה בעקבות סחר בנשים, שכאן בארץ, מתנהל בקצב מסחרר ביותר.
לדעתי, כל עוד בשטח המדינה מתנהל דבר מחורא כזה, לגיטימי לקרוא לה: בית - בושת ישראל.
בברכה!
תגובות