בס"ד
אתה מפסיק להיות צעיר, בו ברגע שאתה מפסיק לצפות ליום-הולדתך הקרב...
בנימין נקונצ'ני
-
בן עשרים ותשע, יהודי, מחפש. שאזכה: "ובלילה שירה עמי, תפילה לא-ל חיי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יואו! קראתי שוב (בפעם המי-יודע-כמה) ושוב! בול! חץ בלב... [ליצירה]
- [ליצירה] אני מצביע עבור התרגום הזה. אף על פי שאיננו מושלם, הוא קולע לטעמי בתרגום שירה - שמירה על החריזה והמבנה המקוריים. חוצמזה, הוא נשמע יותר כמו השיר המקורי, בעוד התרגום של רינת נשמע ארכאי יותר ופחות מתאים לשירה בת-זמננו (כמעט...). ורינת, תתפלאי, אבל לתרגם אברש כאברש ולא כשיח - אכן מעלה יש בזה... [ליצירה]
- [ליצירה] אני, בנימין נקונצ'ני מ-ת-נ-צ-ל!! טעיתי באופן מביש, יצאתי חומוס. גוגוק, שהבהיר לי את העניין אישית, אכן צילם את התמונה המקורית שמופיעה על כריכת הספר של דוד בן-יוסף. מה דעתכם על זה? בנימין שאומנם לא טעה, אבל פתח את הפה גדול ומוקדם מדי, וכרגיל יצא ידיוט [ליצירה]
- [ליצירה] תודה תודה שיר כן, אפשר להשוות כל דבר לכל דבר, אבל צריך ללמוד מזה משהו בדרך... בנימין [ליצירה]
- [ליצירה] רגע רגע רגע!!! גיליתי שיצאתי פה רעעעע מאוד... נכנסתי לפה לראות את היצירה שוב וקראתי את כל התגובות. אז ככה: א. מעולם לא נתכוונתי להאשים את גוגוק בפלגיאט. בסה"כ נתכוונתי להגיד שכבר עשו את זה. ב. נסתבר לי, מתוך תכתובתי עם גוגוק עצמו, שזו התמונה המקורית כפי שהפיעה על הספר 'עיגולים של שמחה', וכי הזכויות שלו. אני מקווה,שהבהרתי את עצמי דיי כעת... [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, לי אמנם לא יצא להיות מאנית-דפרסיבית, אבל התיאורים משכנעים... [ליצירה]
- [ליצירה] מה אומר, וביבלינונה כבר אמרה הכל? [ליצירה]
- [ליצירה] אהבה... הקלילות שעל-פני השטח ממסגרת היטב את העומק האמיתי של היצירה הזו. הקלות והקלילות ניכסו לעצמם את החיים, ומי לא הגיעה? האהבה. [ליצירה]
- [ליצירה] אהה! קרא צ בחדווה, צדקתי! (צ'ארלי בראון, להג' צ'ארלס שולץ, שם שם). ידעתי שלא היתה שום בעיה במבנה של האף של האשה בחדר המחשבים. הוא היה אמיתי מדי. חוזר על הערכתי הקודמת: נפלא! וחוצמ'ה, גם ליצירה הזו לכשעצמה אני מתלהב להביע בזאת את הערכתי הבלתי-מסוייגת. בנימין. נ.ב. - אני לא ראיתיך בראותך אותי. פ'ם הבאה תעדכני אותי בשוטף... :) - ב.נ. [ליצירה]
- [ליצירה] מצטער שאני מעלה את זה שוב הנושא כנראה חשוב מכדי שיגווע... אז ככה: נכון. קיבוץ הגלויות, השיבה לארץ, תלמוד התורה וכל אותם מרכיבי החיים היהודיים הם הם הניצחון האמיתי של העם היהודי על הצורר היטלר ימ"ש. אבל. אבל, בצפירה, אנחנו עומדים ומכריזים בפני העולם: "ראו! ראו כמה החיים היהודיים פורחים בארץ ישראל! ניצחנו!". זהו הרעיון שרציתי לבטא, זהו הרעיון שמבחינתי עומד מאחורי הצפירה ביום השואה. בנימין. נ.ב. - ראיתי את התגובה הזאת רק עכשיו... התחבאה בסבך כל התגובות האחרות :) -ב.נ. נ.ב.נ. - יש שיאמרו שבצפירה, העם היהודי מצפצף על היטלר וכל הנאצים באשר הם.... ? - נ.ב.נ. [ליצירה]
תגובות