ישבנו בפאב הקבוע
אני עם ג'וני
ואת לבד
את יותר קרובה לחיים
אני יותר קרוב למוות
לפחות במילים
תתפלאי, לפעמים הגבולות מטושטשים
אני מנסה להיזכר
מתי הייתי שמח
איתך זה תמיד פשוט
את מדברת איתי
במונחים שקראת בספרים
אני עונה לך
בשורות שקראתי משירים של אחרים
תגידי כמה זה עולה לנו
לעבור את הימים
עד שקורסים
הברמנית מגישה לי עוד משקה ומחייכת
את המחיר אשלם בתשלומים
חלק בסוף הערב, חלק מחר בבוקר
את השאר כל החיים
אני רוצה לספר לך
שאני לא מאושר
אבל מצטער שאני לא יודע את המילים
אולי זה כמו שיר
שמנסים להיזכר איך הוא מתחיל
ובינתיים, מישהו שם ברקע
שיר ישן שהכרנו
המנגינה מוכרת
אנחנו ממציאים לבד את השורות
לעיתים אני חושב
שלא התבגרתי לעולם
לעיתים אני מביט על עצמי במראה ואומר
מעולם לא הייתי ילד, מעולם לא הייתי נער
ואת מביט בי
אולי זה הגבר של חייך
אולי הרבה פחות מזה
אבל את הרבה יותר קרובה לחיים
זה המוות שמתרחק ממך
בזמן שאני מוכן אליו כבר כמה שנים
המזוודה, המכתב, הבגדים שתלויים על הקולב
אל תגידי שלא ידעת
ג'וני ועוד אחד
הוא תמיד בא בכפולות
ואני אוהב את הטעם
אוהב את התחושה
שנצא מכאן, אני אבקש ממך
תחזיקי אותי
לעזאזל, כמה חזקים אנחנו צריכים להיות
בסך הכל בשביל כמה ימים של חיים
מי סופר כמה, מי יודע מתי יגיע הסוף
ואת מחייכת, מדברת איתי במונחים שקראת בספרים
ואני עונה לך
בשורות משירים של אחרים
תגובות