כשנלחמים בכימיה
בין אנשים
יש לאטום הכל, לא להשאיר פתח לאוויר
לא להיות רגישים
יש לחבוש מסכות
של שחור
לחבר את המסנן
ולנשום אויר
קר.
מנוכר.
אסור, אסור להפגע מדבר
ואם נפגעים -
אסור לבכות.
יש להזריק בכוח חומר מייבש
דמעות
מישי אחרת
-
סתם אחת.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ו..... אפשר גם במקום להלחם להיות שמחים אף אחד לא עומד מול זה... אבל ממש יפה... [ליצירה]
- [ליצירה] ממש ממש יפה אהבתי מאוד מאוד מאוד [ליצירה]
- [ליצירה] ... ממש ממש אהבתי. גם את הכתיבה, אבל בעיקר את הנשמה (:. [ליצירה]
- [ליצירה] מיש, כמו תמיד, אהבתי. חבל שלא ראיתי את זה שלשום, זה היה כ"כ במקום.. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי אבל זה ממש עצוב. שלפעמים צריך להלחם. עצוב- אבל יפה. למה "אבל" בעצם. הדברים הכי יפים הם העצובים, לא? [ליצירה]
- [ליצירה] יו! איזה יופי!!! (האמת, זה יפה עד כדי מזעזע... שימוש שחור במסכות אב"כ...) ביטוי מוצלח ושונה לדברים האלה בתוך הקרטונים שאנחנו חייבים להצמד ולהתיידד איתם... (למרות שעם שלי אני ברוגז... ניסיתי! באמת ניסיתי!! אבל היא לא רוצה להיות ידידה שלי..) מעניין, אולי אפשר להוסיף גם את החלק הכי חשוב במסכה... הקשית הזו....:-) [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרפת ברכות שיר יפה ואמיתי [ליצירה]
- [ליצירה] דיתיייייי תודה שאמרת לי. בהחלט מקסים. סו. [ליצירה]
- [ליצירה] *** רעיון נפלא!:) ועוד איכשהו נכנס לנו ככה למציאות.. (תרתי משמע) ירח אוהב!:) [ליצירה]
- [ליצירה] מישיייייייייי מקסיייייייייייייייייייייייייייים. [ליצירה]
- [ליצירה] קודם כל, אנוכך - את כותבת נפלא. שנית, אני חושבת שאם מתייחסים לאמנות כאמנות נטו מפספסים קצת את האמנות, כי היא *נובעת* מהחיים ומהסיפורים שבהם. חוץ מזה, בקשר לשיר הספציפי הזה, אני לא חושבת שיש צורך לשנות. ההכנסה לסוגריים דווקא עוזרת לטעמי. כמו שאמר חתלתולו של שרדינגר, בסוגריים יש מעין אמירות מהצד, הסתכלות חיצונית. זה יכול להראות כהערות שהתווספו בדיעבד, או כהסברים לאחר מעשה (למשל, "אולי ברגע של תשומת לב", שנמצא בסוגריים, מנמק את "ופגעה המאכלת", או מנסה להחליש את המכה). ובשביל ליישב את טענתי עם טענתה של אסתר, שצריך להיות אפשרי לקרוא את השיר בי הסוגריים - קראתי את השיר בלי הסוגריים, והוא זרם והיה יפה. והסוגריים הוסיפו את מה שהם היו צריכים. מעבר לזה: שיר אינו סיפור או מסמך, ואף אחד לא חושב שהעובדה שיש סוגריים אומרת שאין צורך או שפחות חשוב לקרוא את מה שבהם, בעצם - לא יודעת אם מה שאמרתי נכון בכלל ואם נימקתי את עצמי כמו שצריך, אבל לדעתי השיר צריך להשאר בדיוק כמו שהוא. [ליצירה]
- [ליצירה] הו, זה כ"כ נורא שאנשים משתילים לנו מה לחשוב. למה עץ תאנה? איזה גננת אמרה שזה תאנה ומאז זה נכנס עמוק לתת מודע? בדיוק היום חברה שלי דיברה על איזה עבודה שהיא עושה על חוה, והיא דיברה על הפרי, וקראה לו תפוח בכזאת טבעיות! --- אבל השיר מעולה. [ליצירה]
- [ליצירה] זה נראה לי חומוס. (עם הרבה תחינה, בשגיעה נחונה). [ליצירה]
- [ליצירה] עד שתחפץ! עד שתחפץ! יקירתי, עוררי את האהבה עד שתחפץ! זה היה אחד האדמברוכים המוצלחים יותר בפורום!! אבל עכשיו ממזי חייל, אז אין אדמברוכים מוצלחים. ואחתוש עסוקה, אז אין אדמברוכים בכלל. אוף :( ~~~~~~~~ ואלה היו 60 שניות של נוסטלגיה. ~~~~~~~~ בַּחַלּוֹנַי - למה לא חלונותי? קוֹלֵך - שכחת פה חלק מהניקוד. יָרֵאתִי - גם פה לא ניקדת. מַרְאֵךְ - כנ"ל. בְּסֵתֶר - כנלנ"ל. תָּסֵר - כנלנליי"ם מֵאוֹר - נעל, הכל בסדר איתך? הַדֵּק - אני מתחילה לדאוג. בְּבֵיתִי - אני לא מאמינה... נעל לא מנקד... עַכְשָׁו - איפה ה-י', איפה?!? ------ עד כאן פינת ההערות המעצבנות של מישי. אני יודעת שהערות כאלה זה לפרטי, אבל זה פשוט זועק: נעל לא מנקד? היהפוך יאיר את נעליו ונמר חברבורותיו? -------- ועכשיו על השיר: נשמע טוב, לא רע כלל. כרגיל, השנינוֹת חביבות למדי. ~~~~~~~~~~~ אין לקחת באופן אישי דבר וחצי דבר מכל הנאמר בהודעה זו, מלבד הדברים הטובים. [ליצירה]
- [ליצירה] והרי דעת המישי: אני מסכימה בהחלט שבכי משחרר ומביע רגשות בצורה אמיתית, אבל קשה להגיד ש*זה* מה שהופך אותנו לבני אדם: דווקא האדם מתאפיין בשליטה עצמית, בניגוד לחיה, ששופכת החוצה את רגשותיה ויצריה בלי מודעות ומחשבה. גם אני מאוד לא מחבבת את השיר המצוטט בסוף, ונראה לי שזה "הו" ב-ה'. (מצטערת על הקטנוניות, כזאת אני). [ליצירה]
- [ליצירה] שובי, בישראל ההגדרות של שמאל וימין כבר מזמן איבדו את הקשר לכלכלה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא מבינה, מי לאכול ארוחות העז לשים יצירה שלי בהמלצות העורכים?! אררררררררר [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה מעצבנת מתמטית, א"א לטעון שדבר מסוים גדול מעצמו. מצד שני, אם מדברים על אינסוף, ניתן להגיד שאינסוף *מסוים* גדול מאינסוף מסוים אחר. היות והחיים אינסופיים, ניתן להגיד שחיים כלשהם אכן גדולים מהחיים (הכלשהמים האחרים). [ליצירה]
- [ליצירה] או במילים אחרות: אנשים ואנשות יקרות, בואו והגיבו לכל שיר קצצו את שורותיו, וזעקו בקול גדול: "פון דה לה מורטה ממליץ להסיר את שבע-עשרה השורות האחרונות בשיר" וכמובן: וג'ו! [ליצירה]
- [ליצירה] אבל לא ערב עכשיו. רק חמש וחצי לפנות צהריים. [ליצירה]
תגובות