יונה לבנה וצחורה
הופכת לנץ טורף,
נעה ליד המחוג הדק
המפריד
בין שעה שתים עשרה
לשעה אחת.
עוברת הקטבים
בין הקור לחום
בין אור לחושך
בין אורו של נר
המבדיל
בין קודש לחול
בחיים
בין ליברליזם נאור
לחשיכה רודנית
מבדיל
אך פרומיל אחד
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
אה כן, הזכרת את מנשייה.
איזו מנשיה?
האם עיראק אל מנשיה שבכיס פלוג'ה שם, בחנוכה התש"ח נפלו יותר משמונים חיילים מחטיבת אלכסנדרוני?
או שמא במנשיה אשר בגבול יפו תל אביב? שם מצריח מסגד חסאן בק צלפו צלפים על לב תל אביב ופגעו באזרחים באופן מודע ומכוון?
[ליצירה]
----
חבר ירושלמי, זה בשבילך:
הנה אוורורה המבקיעה דרך
אל פלסטין העשוקה
ביד הכובש הציוני
שפלש אליה מן הים
והחיל בה שלטון דם
דם וכיבוש תחת לשונו
בארץ זרה, לא לו
כעת עושה דרכה
באותו הים הפתלתל
דגל פלסטין לסיפונה
ובלב אמונה.
יחד עם השבים
קומוניסטים משומדים
וגם פלסטינו ערבים
פסל ניצב בחרטום הספינה
דרור פיילר אותו יצר
ובו פסל השהיד וגם תמונה
כסגולה נגד הציוני הצר
בבוא היום בהר יוצב
הר אל אקצא הנשגב
ומשם תפליג האוורורה
אל אדמת אירופה
לכובשה מיד השובים
ששדדוה מיד ערבים
ולהקים בה פלסטין חדשה
קיסרות השאהיד הקדושה
תגובות