יונה לבנה וצחורה
הופכת לנץ טורף,
נעה ליד המחוג הדק
המפריד
בין שעה שתים עשרה
לשעה אחת.
עוברת הקטבים
בין הקור לחום
בין אור לחושך
בין אורו של נר
המבדיל
בין קודש לחול
בחיים
בין ליברליזם נאור
לחשיכה רודנית
מבדיל
אך פרומיל אחד
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תמהני שלא הגבתם לשיר זה, על נושא כאוב [ליצירה]
- [ליצירה] פחחח :-) זה בעקבות טיול במצודה זו [ליצירה]
- [ליצירה] ----- ממש סיירת שיר השירים :-) [ליצירה]
- [ליצירה] ממש מתבטא כתורת הירושלמי בפרוייקט ה"נכבא" שלו [ליצירה]
- [ליצירה] שיר קשה ובוטה. אתה צריך למתן את המסר, אם אתה רוצה שייקלט. ומה עם שירי האהבה ? [ליצירה]
- [ליצירה] --- מלכה מעופפת -דבר הקיים בעולם החרקים כגון הנמלים בעת מטס הרבייה, או הדבורים (אבל שם המלכה נמצאת בכוורת) כאן אתה נוטל את הדימוי בחן ולוקח אותו לתחום הרומנטי האנושי האבל שהיה - כלומר יש כאן מעגל של רביה לידה ומוות וגם אותו האנשת. זו פרשנותי :-) [ליצירה]
- [ליצירה] תודה תודה לאיה שחר השותפה המשקיענית שנענתה לאתגר כתיבת השיר המשותף! :-) [ליצירה]
- [ליצירה] שיר עשיר וזורם, על תולדות הנצרות העתיקה, שילוב ומינון מרתק של דת,היסטוריה ויצירה ספרותית. [ליצירה]
- [ליצירה] מלחישה של נשוא השיר אל שתיקת הדוברת, ישנו דימוי מקסים "כלילה המעניש את היום את גוזל את צבעו" כלומר, ישות הלילה חודרת את ישות היום ומורידה ומפחיתה מקרני השמש ומאורו המבורך על ידי האפלה ועגמומיות: ואולי דבר זה מתרחש אך בנפש הדוברת, הרואה בעיניה אפלולית,ואולם שאר בני האנוש סביב חדורים אור. עתיד שנערם- יכול להיות מובן לשני צדדים: האחד -ראייה פסימית של העתיד בלעדיו, השני-כבר באותה עת נערמות אי אלו תקוות לעתיד בלעדיו. [ליצירה]
- [ליצירה] תיזהר בן אדם. השב"כ כבר חקר אותך לעומק... ופתח לך שולחן (עם חוקר) [ליצירה]
תגובות