נכתב לאולפיזמון
פקחנו את העיניים
ראינו את השמים
מתנגשים עם ההר שממול
האופק קורא לי לפרוש כנפיים
השמים הם הגבול
דהרתי ברוח
עד תגיע דרכי אל סופה
לשאוף אל האופק
אליו להבקיע מתוך הסופה
אני רץ בעקבותיו
והוא בי מהתל
הרחק יהיה
כשאקרב בשביל המתפתל
אוחז אבוד בעקבו
אבל הוא מתחמק
כשאגיע עד אליו
האופק יתרחק
אני בראש ההר
והמרחק נשאר
אך הוא איבד את הערך
קמל אל מול ריחם
של הפרחים בצד הדרך
והיא נפתחת ססגונית
שולטת במרחב
כי כמו האופק רבגונית
הדרך עד אליו
אני הולך בעקבותיו
והוא בי מהתל
הרחק יהיה
כשאקרב בשביל המתפתל
אוחז שלו בעקבו
נותן לו להוביל
כששוב ממול אראה אותו
אהיה בקצה השביל
עוד ארוכה דרכי
אבל אני יודע
האופק בתוכי
לכן אני אגיע
תגובות