מלפנים,

דרגת כל דעביד לטב עביד;

כעת,

דרגת עבדא דקודשא בריך הוא.

מלפנים,

מתבונן הייתי בהשגחתו הפרטית עלי,

בכל הפעמים שהוא עזר לי בהשתדלותי לצאת מהצרות;

ויתירה מזו,

בכל הפעמים שהוא הוציא אותי מצרות,

כשאני בכלל לא ידעתי שהן רעות, וחשבתי לתומי שהן טובות;

ובמעלה העליונה,

בכל הפעמים שהוא הציל אותי מצרות, שכלל לא ידעתי שהם קיימים,

ורק לאחר מכן ראיתי שהן היו אמורות לבוא עלי.

כעת, דעה אמיתית לי.

יודע אני ברור, שכל מעשי, רק לעשות נחת רוח ליוצרי.

כי יבואו עלי ייסורים, הלא אגיל ואשמח בהם;

ככל שיגברו הייסורים – תגבר יכולתי להראות לבורא עולם, אהבתי אליו.

מקודם,

בן אהוב לאביו,

מכיר שהשבט מונף עליו לטובתו;

כעת,

בן האוהב את אביו,

רוצה לשמח אותו בכל מה שאפשר.