יש ששקופים השמים
מבעד למסך דק אין ענן
רטט אור
דולק כוכב
אינספור רסיסי חיים מביטים בי
חיוורים מליל ירח ט"ת ו"ו
הלכתי אליך דמומת מפרש
בעולם קטוף כותנה אילם ופרוע
תחום ברושים ירוקי שלהבת
זקופים דקים וחסרי נוע
רוצחת הציפייה לפני אין מילה
מכסה חרולים ושותק גם החול
כמה איומים ועמוקי לוע
חלומות שרופים מתי קול
אני כמעט והגעתי
סמוקה
מכושכשת כנפיים
למצוא אותך כענן לבן
כלויתן שליו עצום עפעפיים
מול זית עבה נשברתי
נצרחתי
חדל להיות
אילם כאבן
תמים וקרוב אליי
אתה סגור ואני חורקת כשער
מהוסס
נשוך ונושן וחלוּם לי בנצח
ניגר דם שפתיים
אתה גם השקט שפועם בי
בין בכי לבכי של אחר צהריים
אני מול מערב
מקיצה
אמנם רק באמצע הדרך
השמים יורדים אל דמותך השוקעת
אני עוטה כתר אדמומי
הרחקתי לכת במסע של פני
קלועת שמש ונמלכת בדעת
אתה רק יובל של חיי
תגובות