אחרי המבול

אחרי המבול טיפות אחרונות עוד זלגו מעיניי.

רואה את כל הזוגות אשר יוצאים מן התיבה,

ומקימים עכשיו בתים של אהבה.

ורק אני נותר לבד בצד,

ובלב נצבט , מרים את המבט ומחפש

את האות , את הסימן את הקשת.

מחפש טוב כי אולי שם בקצה הענן, מתחת הקשת,

שם היא עומדת, אותה אחת שאותי מבקשת.