כבר כמה ימים שאני
מפתלת את שנינו
בקורי רגשות עזים.
זה הזמן שלי לשוטט את הארס
אך משהו נתקע. לא פוקע לא פוקע
ואתה
חוטף נשימה, מיישיר מבט-
רואה
ואליה לא תבוא.
ציידת חלומות
-
נוטה לשחרר אותם לאחר שנלכדו, מתוך רחמים ואכזריות כאחד.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] בדיוק כשאני שוקעת בתמונה הפסטורלית -אתה מוסיף את החספוס הזה, שובר הכל. הייתי שמחה למצוא סיומת ורודה יותר, אבל זה עדיין שיר נהדר.ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, נהדר. הייתי מצמצמת קצת את המלל, וגם יש לומר "התמודד". [ליצירה]
- [ליצירה] כילידת תמוז אני יכולה לאשר שזו התמונה, זו האווירה, וזו ההרגשה. מקסים בעיניי [ליצירה]
- [ליצירה] כבר באתי לכתוב "כזה קשקשן", אבל בקריאה שניה-אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] בניגוד להרגלי, 2 הבהרות: "משומש"- במובן הרגיל וגם במובן של מלא שמש. "והוצאתי..והבאתי"-רמז ל4 לשונות גאולה. (ואולי שיר המצריך הבהרות אינו טוב מספיק?..) [ליצירה]
- [ליצירה] מדויק וקולע.אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] מורגש מאוד. מטריד מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] מזל טוב,ילד! עכשיו יש למי להקדיש את הספר.. :-) [ליצירה]
- [ליצירה] "אבל כל אחד הורג את מי שהוא אוהב,לפעמים מספיק מבט בשביל להרוג"- יופי של שורה. הייתי, קראתי, נהניתי, ונטלתי לי קצה מחשבה להמשיך בה. -המגיבה אינה מתיימרת לבקר או לנתח את הטקסט בשל הדיוטה הספרותית בתחום התסריטים. התגובה הינה בגדר שיתוף תחושה סובייקטיבית ותו לא- [ליצירה]
- [ליצירה] יש משהו בשירים שלך, שמרגיש לי בבית. [ליצירה]
תגובות