אני. רוצה להתאבד על מידותיי
חסר/ הסבלנות שבי/ מתעורר
לקול חריקה. צעקה מצמררת/
דמעה
נושרת
אני. הולך ומאבד
אותך.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] עצוב ונוגע... [ליצירה]
- [ליצירה] הייתי משמיטה שורה ראשונה למען הכתיבה אם כי מבינה נדמה לי למה נכתבה. רגיש ואנושי כל-כך [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאד מאד מאד. חששתי פן זה עוד איזה שיר מלנכולי בנאלי, אך הפתעת אותי במבנה ייחודי ובמלים חזקות. מה שהלהיב אותי, זה שהשיר יכל להיות צעקני- כוחני ודווקא לא- ה"התאבדות" מעודנת, לוחשת, מתפשטת לאט לאט ובגלל זה היא כה "מצמררת"... [ליצירה]
- [ליצירה] מלודי, קיבלתי את עצתך ומחקתי את השורה הראשונה ("על אף שאיני בעל הנטיות") שנ"ט [ליצירה]
- [ליצירה] מעט מן הרוגע. תודה לך (יצירה). [ליצירה]
- [ליצירה] בינתיים, פלורסנט אחד דופק כמו שצריך ותנועת הצליל ענוגה מכל* שים נקודה יונה* מקשקשת את המח שלה (יונה וולך, נכון?) כמו שני ביצים במחבת היחסים ויש מקום רהוט, לְסֶפֶר מתאים.* חיתוך המילה דווקא כאן לא חזק במיוחד ופחות שייך. (וזהו, ספרה שלה, נכון גם כן?) [ליצירה]
- [ליצירה] אין דברים שנכתבים סתם. [ליצירה]
- [ליצירה] ה "וגם הן"... יש לחשוב מחדש. בלילה בלילה כשאין איש נוכַח מגיע גנן מלוכלך שותל עצים ופרחים חדשות לבקרים ומסתלק. [ליצירה]
- [ליצירה] מסר כפול: 1. "ראית אותי נבוך, מבלי לומר דבר".- לא מובן. כמו שכתוב עכשיו, זו היא לא שאומרת דבר. ואתה, כוונתך שאתה לא אמרת דבר. האם כך? לכן: "ראית אותי נבוך לא אומר דבר". 3. הבית הראשון עומד לבדו. וזה טוב. 2. "אולי בפעם הבאה" אמרתי, וחשבתי, "אולי לא תהיה פעם הבאה". טוב יותר כך: "בפעם הבאה", אמרתי וחשבתי- אם תהיה "פעם הבאה". - או כפי שנראה לך שורה זו.. [ליצירה]
- [ליצירה] כשתחליטי מה את רוצה להגיד, תגידי. [ליצירה]
- [ליצירה] מוסיף או גורע? [ליצירה]
- [ליצירה] ואין חדש תחת השמש..... מישהו כבר אמר את זה. [ליצירה]
- [ליצירה] היית קורא לזה : "בחרון אפו" או "גיהנום". [ליצירה]
- [ליצירה] ze בכלל לא נראה שהוא פורט על האקורדים [ליצירה]
תגובות