את- הקשיחות שבי
שוברת ובונה, דקה. דקה.
ובכל יום חדש, אחרי לכתך
מתמוססת.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] על אף שנאתי לפוטו שופ... [ליצירה]
- [ליצירה] כנ"ל. זה גם אותו סגנון. אפשר לעשות בשני בתים. 1 ו-2. [ליצירה]
- [ליצירה] קטע טוב שכתוב בצורה טובה ומרגשת. רק הערה קטנה: "חיבוק דוב"- הפירוש לא ממש חיובי. האם זה מה שהתכוונת? [ליצירה]
- [ליצירה] הרהורי שפיות השפיות ניתנת לוויכוח. השפיות ניתנת להפרה. השפיות נוטה להיעלם בשעה שאת מביטה בי ככה. השפיות חוזרת אחרי הנשיקה. אי שפיות היא כמו שקט, שהולך ומתפשט בתאים החשוכים. אי שפיות כגלי צונאמי, כחול עמוק ופוגע. אי שפיות ניתנת לתיקון, ע"י אי שפיות נוספת. לסיכום, שפוי או לא, אתם תחליטו. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה נחמד. נדמה לי שהבנתי מי באה. [ליצירה]
- [ליצירה] מנחם, היה הארותיי: באתי למשרד הפנים. * להגיד. למה רווח כל כך גדול? התיישבתי מול הפקיד במבטו *הרשמי מילא את הטופס (17386/4 א) מיותר "הריני לדווח", אמרתי "עוברים עליי תשעה חודשים כמו, * חתך מיותר. למה כאן? כמו *בלידה - בלי אתה יודע מה אני חושב... (הריון). בלי מעשה *האהבה "הא" מיותרת בלי הצמדת אזני לבטנה בלי ריצה לָסוּפֶּר להשיג חמוצים בלי הקאות בלי בדיקות בלי רופא ואחיות - - " הפקיד - *טרוד עד בלי די בחשכת יומו - מכוכבית עד סוף שורה מיותר. סימן באצבעו על מקום החתימה* נקודה. המשכתי, "זה לא מסובך" (אני מגיע אל הנקודה) הפקיד *סובב את הטופס חזרה אליו אולי "החזיר הטופס אליו.." פניו, לעזאזל, נותרו קפואים. "ופשוטים ופשוטים הדברים אבל אלוהים - - לא לי פתרונים." בלחש הוספתי "לי, הצהרה ותשעה חודשים." חתמתי על הטופס ביד רועדת *- * למה כוכבית? למה ההפסקה הדרמטית? ... יצאתי להמשיך בספירת הימים. הרעיון של לידה נמשך אחרי 9 חודשים? לא. הוא תופס עד עכשיו. ומה מעכשיו? התעמקת ברעיון הלידה..). מנלם, חוששני שבפגישתנו הייתה יצירתך זו קומה טוב יותר. הלא כן? שי. [ליצירה]
- [ליצירה] אסיר תודה? לא אסיר אך בכל זאת, תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] טעות לשונית בבית שני. קשר לבתים הקודמים. בתים? "את צרור שיריי שכתבתי בלב הם זרקו במחי יד. לא הבחינו בייסורים וכאב וקרעו בגסות כל אחד. אך נפשי הפצועה המשיכה לכתוב, מתפללת לידיי זהב שיטפלו וינהגו בה בטוב ושמישהו אותה יאהב. והנה אדם יקר את מילותיי מלטף ומחבק כל שיר ושיר את שבריי הוא כעת אוסף ובאהבה את כתיבתי מאיר". אם תורידי כי מיני "ווי" חיבור, אולי יסתדרו בשורות מילותייך. לא לכפות על המסגרת. [ליצירה]
- [ליצירה] מאז שהם קראו את השיר, רק סמלים פאלים הם רואים. השיתוף מצידך--- יחזור מצידם. (או שקשה) [ליצירה]
- [ליצירה] לא. יש לי שיר עם שוקולד אבל לא בסגנון הזה. נראה לי שקוראים לו "שוקולד". [ליצירה]
תגובות