הטבעת בארון,

מקומה מאז תחילת הזמן;

דוחפת את בעליה

לעשות מעשה.

הברווז עודנו כאן,

הסרטן כבר מזמן –

חלף, הלך,

עם תינוקות ירוקים בעלי שני ראשים.

לא לו לפגום באושר,

שיכול להתהוות;

מה ששנוא עליך,

לחברך אל תעשה,

ואת אלישע בן שפט מאבל מחולה,

תמשח לנביא תחתיך.