הרבה חלל והרבה ריק.
חלקיק.
אני לא לגמריי מבין אם המשפט המסיים בעינייך הוא אופטימי או פסימי.
בכל מקרה בעניי זאת זכות עצומה ליות חלק מהאינסוף.
זה נותן כל כך הרבה מקום למלא בתוכן.
כל כך הרבה מרחב לגדול אליו.
וכמובן שאם אנחנו רואים את עצמנו כחלקיק עצמאי אנו נעלמים חסרי מהות ותוכן.
והתשובה לכך היא אכן לחיות בשיתוף עם האינסוף, כמו שהבנתי בשירך ממבט אופטימי.
מצטער אם פספסתי.
תודה על השיר מעורר המחשבה הזה. :)
[ליצירה]
הרבה חלל והרבה ריק.
חלקיק.
אני לא לגמריי מבין אם המשפט המסיים בעינייך הוא אופטימי או פסימי.
בכל מקרה בעניי זאת זכות עצומה ליות חלק מהאינסוף.
זה נותן כל כך הרבה מקום למלא בתוכן.
כל כך הרבה מרחב לגדול אליו.
וכמובן שאם אנחנו רואים את עצמנו כחלקיק עצמאי אנו נעלמים חסרי מהות ותוכן.
והתשובה לכך היא אכן לחיות בשיתוף עם האינסוף, כמו שהבנתי בשירך ממבט אופטימי.
מצטער אם פספסתי.
תודה על השיר מעורר המחשבה הזה. :)
[ליצירה]
את צודקת כנרת יקרה ואהובה, זו תקופה קסומה..אך כל אחד מגיב לה אחרת...ישנם שמשתמשים בה לטובה, ישנם שמצטמצמים,משתתקים ונכנסים לדיכאון, ישנם לעומתם שעושים קצת רעש ובלגן...אך ישנם שמשתגעים ממנה... שעוברים גבולות שאין לעבור.ומה הסוף??? את זה לא אנחנו יודעים...אך מקווים שיהיה סוף טוב ועושים את המוטל עלינו לעשות..אם בתור הורים, אם בתור אחים..ואם בתור חברים..
תודה על התגובות
ומיליון ו-1 נשיקות 8-)
[ליצירה]
קוקי יקרה כל כך מרגישים את הכאב שלך...רואים את הדמעות שלך ובוכים איתך...
זה באמת קשה חבר בצב"א אך זו חלק מחובתו...
כל ההרגשה הזו שלך היא בעצם האהבה...לעיתים היא חזקה עד שגעון...ולעיתים היא רגועה...ואנו בני האדם צריכים לשלוט עליה.למתן אותה. לשים לה את הגבולות כדי לא להשרף ממנה.
כ"כ נגעת לליבי. כואב לי איתך.
תיהי חזקה...
שולחת לך המון חום ואהבה
אחת..
תגובות