ימים של שכחה..
חייה בימים של שכחה.
אני עדיין הולכת על החוף
החול נכנס בין הרגליים
העיר עודנה צורחת
שוחה אני בין גלים בלי אף אחד
טובעת ושוב מתעוררת
יום נוסף התחיל או נגמר
אני כבר לא עוקבת
לא שותה כבר זה הרס לי את הראייה
עיוורת מטאיילת בחינניות
איבלות שצוחקות למשמע מילים פשוטות
הימים חולפים בלי הכרה
אולי אני בחלום
להתעורר אני כבר לא יכולה או רוצה
המילים נכתבו כבר על הדף
אני עודני לוחשת בשקט
למה העיניים דומעות והידיים ממשיכות לכתוב?!
אני צורחת צרחה חרשית
האם שמעת?
אני כבר לא יכולה להביט אל תוך עיניך
השמש מסנוורת אותי.
אני חוששת שאני עדיין כאן איתך
אין לי לאן ללכת
אני נוסעת במחלקת תיירים
ברכבת ארוכה הקרונות ריקים
צללים מהדהדים
ואני יחפה צועדת על פני עננים
עדיין לא ירדה לה הדמעה
וכמו תמיד חייה בימים של שכחה.....
תגובות