רואה את הירח מבעד לעננים. משחר לטרף. מבועת מבדידותו הקורנת. מנחש אותי. יודע. ירח מלא. כהיתי. קטונתי. אני אדמה. סבה על צירי כמוכת גורל- יודעת, שוכחת, נאלצת להיזכר. כמו בימי השופטים. בעין אחת, כמו אין מרחק בינינו אתה בוחן אותי. כבר לא כואבת. זה הרבה יותר נמוך.