.בים למדתי לקבל את פני המדבר
זו התמסרות לשקט, שמיים נמתחים להיראות
ורוח על פני תהום
זו תשומת לב לכל תנועה ורחש:
כנפי ציפור
עלה מתגולל בחול
ודופק פועם
למדתי להיות כל מה שהוא אינו אני
להרגיש אותי כלפיו
ולחזור
ולתקן
ולחזור.
ציידת חלומות
-
נוטה לשחרר אותם לאחר שנלכדו, מתוך רחמים ואכזריות כאחד.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] "הבריחה" יכולה להשתמע כחוסר פתאומי של יצר, ערך, תכונה, כל משאב רוחני שהוא. [ליצירה]
- [ליצירה] לא תאמין למה מסוגל האדם.. עוד תפתיע את עצמך. יפה ומוכר. [ליצירה]
- [ליצירה] אבל גם את התחמקת ממבט באותה מידה?.. בכולופן, מזדהה מאוד עם התחושה. [ליצירה]
- [ליצירה] "מזילה את עצמי"; כתיבה מתחכמת בצורה פשוטה ונוגעת. שתי השורות האחרונות הן "עייפות" יותר, פחות מושקעות ופוגמות בשיר לדעתי. [ליצירה]
- [ליצירה] החיים כפרדוקס.. וטוב שכך, אחרת מה טעם להם? יופי של קטע [ליצירה]
- [ליצירה] מבולגן מדי לטעמי. רוח של חורף- פיות- אדי מדרכה- יותר מדי עולמות שלא מתחברים לי, אבל רק בשביל "השיר הפשוט של הלחם" היה שווה. [ליצירה]
- [ליצירה] מצוין (אבל הייתי מוותרת על כל הרווחים, זה משכיח את ההתחלה) [ליצירה]
- [ליצירה] תודה, דיק :-) [ליצירה]
- [ליצירה] ביקשת ביקורת, אז בבקשה: קודם כל, "כל מה שאיכלת לעצמך" צריך להיות ב-ח', אין לזה כל משמעות בכ'. שנית, היצירה ארוכה מדי, ללא ציר ברור של התחלה אמצע או סוף, ללא "עלילה" אם תרצה, קיבלתי את הרושם של כמה חברים המעבירים ביניהם דף וכל אחד מוסיף משפט משלו. בין לבין היו כמה רעיונות יפים שחבל שהטבעת ואיבדת בבלגן הזה. [ליצירה]
- [ליצירה] ורק בי, הצינית, עולה הציטוט: "מוסיף דעת מוסיף מכאוב"..? [ליצירה]
תגובות