[ליצירה]
<נפעמת> בקריאה שלישית, זה ללא ספק אחד השירים הטובים שיצא לי לקרוא לאחרונה. ואין צורך בניתוח ספרותי, או דיון על מבנה או על תוכן,מספיקה התחושה החזקה שהקורא יוצא עמה
[ליצירה]
מודה אני לפניך. .. ("אני" כמיכלול רגשות, תכונות ורצונות, ניצבת "לפניך"- כשליחה שלך, אלוקים. כאשר שליחותי עומדת מול עיניי. כך לפי עולת ראי"ה ומומלץ לקרוא שם..).
רגיש ומעורר קנאה.
[ליצירה]
אני--מודה.
זה קו מצוין- מהורהר, מפתה לדמיין אותו, אבל שתי השורות האחרונות קצת הפריעו לי. דימוי קברים ומצבות הוא עוצמתי ומתנגש לרוגע שעולה מהשורות לפניו.
[ליצירה]
הזכיר לי את המשחק הזה שכל אחד כותב שורה, משאיר רק מילה אחת חשופה ומעביר למישהו אחר להמשיך לכתוב.. לא מצאתי קשר בין המשפטים ובטח שלא אמירה או יופי ספרותי.
[ליצירה]
הסוף עושה עוול לשורות הנפלאות מעליו ("לא אשיב יום בשקר מעשה", "הינומה מפוכחת", כמה יפה!). "בתוך כל שאר ישראל" זו שורה צורמת מעט לטעמי, אולי בגלל שזה ביטוי שגור, לעוס. ושתי השורות האחרונות חסרות את העוצמה בה התחלת.
תגובות