זו שעת רצון
אני בטוחה (בךָ) ש
עוד קצת ו
יגלוש הרגש מעל גדותיי.
בוא נשאר
נהיה עד קצה התחושה
משש איתי את היש
והקשב
אהבה.
ציידת חלומות
-
נוטה לשחרר אותם לאחר שנלכדו, מתוך רחמים ואכזריות כאחד.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ביקשת ביקורת, אז בבקשה: קודם כל, "כל מה שאיכלת לעצמך" צריך להיות ב-ח', אין לזה כל משמעות בכ'. שנית, היצירה ארוכה מדי, ללא ציר ברור של התחלה אמצע או סוף, ללא "עלילה" אם תרצה, קיבלתי את הרושם של כמה חברים המעבירים ביניהם דף וכל אחד מוסיף משפט משלו. בין לבין היו כמה רעיונות יפים שחבל שהטבעת ואיבדת בבלגן הזה. [ליצירה]
- [ליצירה] הסוף עושה עוול לשורות הנפלאות מעליו ("לא אשיב יום בשקר מעשה", "הינומה מפוכחת", כמה יפה!). "בתוך כל שאר ישראל" זו שורה צורמת מעט לטעמי, אולי בגלל שזה ביטוי שגור, לעוס. ושתי השורות האחרונות חסרות את העוצמה בה התחלת. [ליצירה]
- [ליצירה] זה נפלא ומאתגר [ליצירה]
- [ליצירה] היי, איזה כיף! :-) [ליצירה]
- [ליצירה] חזק. היישר לאהודותיי [ליצירה]
- [ליצירה] נו באמת. "כזה עצוב"- זו לא שפה לירית (ואם תטען לכוונה תחילה להבאת עגה כמטאפורה או סתם כביטוי מתריס כלפי התרבות , אגיד שוב: נו באמת.). "התעכבות"? אולי עיכוב. החלק היחידי שכן אהבתי הוא הפרדוקס התיאוטולוגי שב"אולי אין שניה אחת לתהיה"- כאשר השורה שאחריה מבטאת את אותה תהייה שלכאורה אין זמן אליה. [ליצירה]
- [ליצירה] מתחנן להלחנה ממש. נחמד, ואני סקרנית בעיקר לגבי המייל שלך.. חילקת סוכריות לאחרונה? :-) [ליצירה]
- [ליצירה] משובח [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט נעים :-) (ומצטערת שקראתי את כל התגובות למעלה) [ליצירה]
תגובות