אני אסתפק בסופו של דבר בחיים הקטנים
בדברים המזעריים
במחוות ובנימוסין האינסופיים
בשיחות חסרות המשמעות הקיומית
רק לעיתים רחוקות
אמרר על הבחירה
ואז אחזור בחיוך רפה או חזק
למרוח שוקולד וחומוס בסנדויצ'ים
אחווה מדי פעם אהבה
גם היא תהיה מכווצת לגודל של פחית
אני אשתדל לא לפקוח עיניים
אחרת יכאב
יהיה לי מספיק בתוך דירה ובעל ושלושה ילדים
עבודה, מעט הרהורים
גם הם ייעלמו
או יישברו בגלים
תנו לי, בבקשה, ברכיי כבר מתכוננות לנפילה
עוד שנייה אחת, דקה
בגיל הזה.
תגובות