החיים היכו בי אתמול, ולא אתן להם להכות בי היום.
אז החלטתי.
החלטה גורלית.
לאכול את הטוסט במקום את הפריכית.
מיקה נדריי
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תמונה יפייפיה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני אישית יותר אוהבת ניואנסים וכתיבה מאופקת. אני חושבת שזה יותר בוגר ויותר קשה, לבטא את הרגשות שלך מבלי לציין אותם באופן חד משמעי. מה גם שחשתי שהיצירה שכתבת היא יותר בשביל עצמך מאשר שיקראו אותה. אבל שלא תבין אותי לא נכון: אני כן חושבת שיש לך כישרון, אני פשוט סבורה שהוא יכול לבוא לידי ביטוי באופנים אחרים ושונים מאלו שהם הופיעו פה. [ליצירה]
- [ליצירה] ל-לגוד היקר האמירות שלך מאוד מעניינות ואני אשמח להגיב עליהם (או אליהם? ניחא). אני מסכימה למסקנה כי משמעות היא מושג בעייתי הן משום הסובייקטיביות והאנושיות הכרוכה בו, ועל כן עזרת לי להבין כי חיפוש אחר גורם חיצוני שיגדיר משמעותי, גורם חיצוני שהוא נניח לא אנושי, "יקומי" וכו' לא קיים והחיפוש אחריו חסר תוכלת. אך באשר לדברייך כי יצאתי מנק' הנחה של חיפוש של משמעות של אדם בודד, הובכן, אתה צודק. אני מלכתחילה מגדירה עצמי כאינדיוידואליסטית, כאחת שרוצה למצוא את הייעוד העלום, המטרה והסיבות להימצאותי דווקא פה (שכנראה ואין), כמה שזה נשמע נדוש. אני יצור חברתי, אבל אני רוצה להאמין שאני גם עומדת בפני עצמי כיישות מסויימת (ופוקו יכול לומר עד מחר שכולנו מסגרות חברתיות ואין "אני" וכו'..) ואני שואפת למצוא חלק מהתשובות לקיומי כאותה יישות. אין זה מעניין אותי מה יקרה לנו כחברה אנושית, כי אני אדם אנוכי ואגואיסטי. מעניין אותי מה יקרה לי ומהי המשמעות שלי כאדם פרטי, דרך התודעה שלי. אם יינתן לי מענה על מה יקרה ויהיה הייעוד שלנו כחברה כחלק ממשהו, ולא עליי- הרי אני מחפשת מה משפיע עליי, ואיך אני יכולה למצוא את הסדר שלי בתוך הקיום האבסורדי חסר המשמעות הזה- המענה הזה לא יספק אותי. והרי אתה בעצמך ציינת שגם לחורבן האנושות, משהו שלפינו יכול להיחשב כאירוע בר משמעות- תינתן משמעות רק אם ולו ליצור אחד בר תודעה מסויימת ייתן לכך משמעות, את המשמעות שלו לעניין, למעשה. אני מסכימה שקשה לי לקבל את התשובה שלך, לכך שאין למעשה משמעות ושמציאת משמעות בחיינו היא אשלייתית בעיקרה ונועדה לספק את אותו הצורך שלו ולתת סדר בתוך משהו שלא יובן כנראה לעולם (התשובה, גם לאחר מיליוני שנים, תהיה 46.. כי השאלה הנכונה לא תימצא). אבל שוב פעם, לא מספקת אותי התשובה שאין לנו לעסוק בשאלות ותשובות בלתי אפשריות. ראשית כל, עצם העיסוק הוא אומנם יכול לשמש כבריחה מחוסר המשמעות והתכלית שלי, אבל גם יכול לתת לי כלים ליצור את המציאות שאותה אני רוצה ולווא דווקא להביא לאובדני. ככלות הכל, שאילת שאלות, מגוחכות ככל שיהיו, הן שהובילו אותנו לדברים המופלאים והמחרידים ביותר. אני מעוניינת לגלות, גם אם אין תגלית. אני לא ארגיש יותר סיפוק מחיי נניח כשאזדקן ואהיה על סף גסיסה, אם אחשוב על כך שבמשך חיי לא כל הזמן הרהרתי במשמעויות, באמיתות, בטבע האנושי אלא נהנתי אכן מחיי כפי שהם ואיך שהם נתפסים- הקמת משפחה, עיסוק שאני אוהבת, צפייה בנופים, מזון, מוזיקה, סמים וכו' (מצד שני, אני כנראה לא אחשוב על כך שלא חשבתי על זה אם בחרתי שלא לחשוב על זה. הממ, סליחה על הניסוח המאוד עקום שלי). על כל פנים, אני לא יכולה לדעת מה אני ארגיש בעתיד, אני יכולה רק לשער, וכרגע אני מרגישה ויכולה לשער שהרהורים פילוסופיים הם לא בגדר פספוס של החיים עצמם, בעיקר משום שאין רק ערך חיים תלוש, ושכנראה חיפוש מתמיד ושאילת שאלות הוא חלק ממנו. סליחה אם התפלספתי פה ואמרתי שטויות גמורות, זה ייתכן, אבל נחוץ והרי זו דעתי.. סליחה על ההתעכבות בתגובה לדברייך המעניינים, ושמחה על ההמלצה של אלבר קאמי, כי עד עכשיו קראתי רק ספר אחד שלו במסגרת חובה של תיכון- "הדבר"- שלא הדהים אותי (אם כי נהנתי וסבלתי לקוראו). בברכה, ירדן נ.ב: ייתכן שיפרשו שלא כנכונה את דבריי, לכן חשוב לי להבהיר- עצם היותי אגואיסטית ולא מעוניינת במשמעות/תשובה/וגו' הפילוסופית של האנושות לא אומר שלא איכפת לי מנושאים כמו מיחזור ומצב כדה"א מפני שהדורות הבאים אחריי אינם חשובים, ושאני לא מעודדת אהבת אנושיות עד כמה שהדבר אצלי מסובך ולא מובן מאליו.. ההתנצלות הזאת באה כנראה לאחר כל תגובה שלי, מחשש לפירוש לא נכון, אז אני באמת לא יודעת היכן לקבור את עצמי.. [ליצירה]
- [ליצירה] ל-sought, ראשית כל אני רוצה להודות לך על התגובה, מאוד נהניתי לקרוא אותה- הן משום שאת מנסחת את רעיונתייך באופן ברור והן מכיוון שגרמת לי להביט על מה שכתבתי ועל מה שהעלינו פה ולבחון אותם מחדש מזווית אחרת. וכמו כן להודות לך על כך שזו תגובה מעמיקה ומושקעת, מי ייתן ואני אוכל לתת כאלו תגובות טובות. עם זאת, כן רציתי להתייחס לחלק ממה שאמרת: לגבי א- אני בהחלט מסכימה שיש לנו, כחברה, השפעה על כדה"א, על צורת המשטר בה אנו חיים, לחופש, לחירות לזכויות ולדברים שונים ומשונים, וכן גם לפרט יש השפעה על אלו; אולם מה שטענתי מתייחס לכך שלפרט אין חשיבות והשפעה בנוגע לחייו שלו עצמו, מבחינת המשמעות הנעלמת המצוייה בהם, המהות והסיבות לקיומו. בקשר למה ששאלת אותי איך, אני התכוונתי למשהו שונה; לא התכוונתי שבעת אותו ניסיון אנחנו נפנה גב לבני אדם אחרים ונפעל לפי רצונותינו, תשוקותינו ומאווינו בלבד- כלל וכלל לא. גם אני כמוך מכירה בחשיבות של עשיית מעשים למען הזולת (אם כי מפקפקת בנסיבות האמיתיות, אולם בכל מקרה נכספת לאלטרואיזם וכו') והכוונה שלי ל"ניסיון הקיומי" הוא לחיות את החיים כפי שהם, בקטנותם שכן אין בהם גדולה כלשהי, וכן כל שאר הקלישאות- ליהנות מהדברים הקטנים, למצוא גדולה בקטן ובחסר חשיבות. ומוסר- הובכן, לדעתי מוסר בהחלט קשור עבותות לנורמות חברתיות. בעבר הומוסקסואליות נחשבה למעשה לא מוסרי בעליל, וכן אפילו בחברות של המאה ה-19 שחשבו עצמן מתקדמות באיזשהו מובן מאבותיהם ומהאנשים בימי הביניים, וראו עצמם כניחנים ביותר נאורות, הרי גם בתקופה זו ניתנו עונשים ומאסר על דברים שכיום בעינינו הרבה יותר מקובלים, ולפיכך אולי הם גם פחות "חטא" ולא בהכרח "לא מוסרי". על כן, בעתיד בוודאי ילעגו לערכים שאנחנו טיפחנו ולדברים האבסורדיים שקראנו להם מוסר וצדק. הנורמה שלנו היא כזו, ורק עקב הזמן ואירועים היסטוריים תשתנה החברה שלנו וכך גם המוסר שלה (וגם שינוי טכנולוגיה מסיבי יביא לשינוי חברתי.. או אולי התפרקות הטכנולוגיה שכן יהיה שיטפון כלל עולמי :) תודה רבה, ירדן [ליצירה]
- [ליצירה] זה אומנם משהו שכבר נשמע בעבר, אבל בכל זאת מקסים וחובט בדרכו. [ליצירה]
- [ליצירה] בד"כ אני לא נוהגת להסביר את מה שאני כותבת, אבל בכל זאת אני מרגישה שאת צריכה הסבר, והנה הוא: דגים ולא יצורים אחרים יכלו להיות המוטיבים, ואני אסביר לך למה- דגים הם קטנים, זעירים בעולם שבו הם חיים. כל מה שדגים זוכרים נמחק כל 10 שניות, סוג של מתחדש. וכמובן שדגים חיים בים, שהוא הדימוי האולטימטיבי. השיר הוא פארודיה. פארודיה על אמצעים אומנותיים, בדגש על מטאפורות, אבל גם פארודיה על דברים אחרים: על ההתנהגות הנלעגת של האדם, בייחוד היוצר, שמחפש משמעות שבאה לידי ביטוי רק בגימיקים ובשטיקים זולים. השיר גם מבקר את היחס של האדם למוות, בין השורות. השיר גם מעט מלגלג על חברה צבועה. אם יש לך פרשנות נוספת אשמח לקבל אותה. [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים ביופיו. [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה קצר, קולע, נוגע ופוגע. [ליצירה]
- [ליצירה] כחדשה במערכת, ובעניין פרסום יצירות בכלל, לא הצלחתי להתחבר לדברייך, אף על פי שהרגשתי שיש בהם מן האמת. ובקשר לשיר- החרוזים, המילים, המבנה והכל נתן לי משהו טוב, ועם זאת מר, לכתוב. [ליצירה]
- [ליצירה] תמיד הייתי נחושה מטבעי... [ליצירה]
תגובות