רבון כל העולמים, המשגיח גם עלי השפל והנבזה בהשגחה פרטית, רוצה אני להיות דבוק רק בך, ולחשוב תמיד רק בך. רוצה אני שלא ימוש זכרונך ממני בשום רגע ורגע, ותמיד אעשה רצונך בכל לבי. ורוצה אני להתפלל לפניך בכונת הלב, ולהגות יומם וליל בתורתך הקדושה, ולעשות תמיד רק רצונך. והריני מודיע כעת בפניך ובפני כל יצורי עולם כי כל מחשבה נגדך חלילה וכל מעשה נגדך חלילה שיבא לידי חס ושלום כל ימי חיי, הרי הוא בטל ומבוטל, כי אין רצוני בו כלל וכלל. כל רצוני רק לעבוד אותך כמו שצויתני.
***
רבונו של עולם, מקודם מתוך התלהבות של קדושה אמרתי מה שאמרתי לפניך, ויצא הדבר מהמית לבי ללא מחשבה כלל. תודה לך שנתת לי התלהבות כל כך גדולה, שבה זכיתי משורש לבי להודיע, כי אני חפץ אך ורק לעשות רצונך.
***
כל מה שאתה עושה עמי הוא רק טוב, וגם זה שעוד לא זיכיתני למצוא זיווגי, גם זה הוא טוב. כל היסורים שאתה מייסר אותי, אני מקבל עלי באהבה, ומכיר שהם כולם בהשגחה פרטית ממך לטובה. אבא יקר – תודה לך על כל היסורים שאתה מייסר אותי!
***
שוב התלהבתי כולי, ואמרתי לפניך, שאני מודה לך על כל היסורים שאתה מייסר אותי. תודה שעשית שהצלחתי ממעמקי לבבי להוציא משפט אמיתי זה בפי.
***
מקודם כל כך התלהבתי בהכרה הברורה שכל היסורים שאתה מיסר אותי הם לטובה, ושאין שום רע כלל, ולא יכולתי להמשיך כך יותר – אז יצאתי מהישיבה והלכתי סביבות ירושלים, בתקווה שהדבר יסיח את דעתי. אבל זה לא קרה – ההיפך הוא הנכון, המשכתי להתלהב עוד ועוד מההתבוננות שכל דבר שקורה בעולם הוא לטובה, עד שבלכתי בדרך בקשתי ממך בכנות לתת לי עוד יסורים. אבל רבוני, יודע אתה שבעוונותי הרבים איני עדיין במדרגה התמידית להכיר שכל היסורים שאתה מייסר אותי הם לטובה, לכן אנא ממך אל תתן לי עוד יסורים, וגם היסורים שיש לי קח ממני, למען לא אגיע חס ושלום למדרגה שאבעט ביסורי.
ואם תאמר שראוי לי להתפלל שתתן לי יסורים ואהיה תמיד במדרגה שאבין שכל היסורים שאתה מייסר אותי הם לטובה, אולי באמת ראוי לבקש כן, אבל זה מפחיד אותי... המציאות הזאת שהגעתי אליה היום שחשתי את עצמי ממש בוער מרוב דבקות בך ושהייתי מלא אהבה אליך בצורה שמעולם לא הייתי, אמנם טובה היא, אך גם מפחידה. אני הרגשתי כאילו כל גופי בוער באש... ומצד אחד אני מתגעגע להרגשה הזאת ומהצד השני ההרגשה הזאת מפחידה אותי, כי אני אדם שאוהב להרגיש שהוא בשליטה, וכשהייתי במדרגה הזאת חשתי כאילו אני כלום ואתה הכל... וזו הרגשה מבהילה.
תודה לך שעשית שהגעתי למדרגה שהגעתי אליה מקודם, כי זה עזר לי מאוד לדעת שאני מסוגל להגיע למדרגה כזאת; ותודה לך שלקחת ממני את המדרגה הזאת, כי אני לא בטוח שאני יכול לעמוד במדרגה הזאת בצורה תמידית. אנא ממך עשה שאגיע שוב למדרגה הזאת במהרה.
***
כשאני נזכר במדרגה שהייתי בה, כשהכרתי בהכרה ברורה שאין שום דבר בעולם הזה זולתך, ושאתה ממלא הכל, ושאין מציאות של רוע כלל בעולם, וכל היסורים שאתה מייסר אותי הם לטובה – יש לי הרגשה כזאת של חום פנימי, ההתלהבות מתחילה שוב לבעור בי, ואני מרגיש מצד אחד דחף להתבונן שוב בגדלותך כדי להגיע שוב למדרגה, ומהצד השני רצון להסיט את מחשבתי לדברים אחרים על מנת שלא אבער שוב.
אני עכשיו רוצה בלי נדר ללכת לישון, לכן אני אשתדל בלי נדר להסיט את מחשבתי מההתבוננות בגדלותך על מנת שאוכל להרדם; ואני מבקש ממך, רבון כל העולמים המהווה את כל העולמים בכל רגע ורגע, שתעשה שמחר אשאר לכל הפחות באותה מדרגה שבה אני נמצא כרגע, שאני מרגיש שאני פשוט צריך קצת התבוננות בך על מנת להגיע למדרגה הנשגבה שהייתי בה הערב. אני מאוד רוצה מחר להגיע שוב למדרגה שהייתי בה הערב.
לילה טוב לך רבוני, אנא עשה שלכל עם ישראל בכל מקומות מושבותיהם יהיה ליל מנוחה של שלום השקט ובטח, ולא יארע בו שום נזק לאף אחד מבני בריתך.
תגובות