אולי אין כאן מלים, פורצים, נבועים,
יש מעט תקווה.
אנשים נוברים (נבורים),
סיבה טובה
לאמון באות הכתובה בספרים.
דיו על גבי נייר קרום,
דף מקומט, הערות שוליים,(אנושיות) שאר סימנים
יביאו, כן, אני בטוח
לשמחת-השירים.
[ליצירה]
זה יפה, למרות שבדרך כלל כאשר מנסים לקחת מטאפורה וללכת איתה לאורך כל הדרך אז מחליקים בסיבובים וזה לא יוצא כל כך.
כנראה שאנחנו דומים מדי למילים ולכן זה לא כך כך מסתדר...
[ליצירה]
היכולת שלך לתאר לאורך זמן (טור ארוך של שירים) יחסים זוגיים ולכתוב את הכל באותו קול (יש קצב קבוע כשקוראים את השירים בקול וברבים מהם אתה גם שומר על אווירה מסוימת שסובבת מעל) היא יכולת של אדם שלוקח ברצינות את כתיבתו. (ואולי גם את מושאי הכתיבה) מקנא בך.
[ליצירה]
(כמו שמישהו אמר כאן לא מזמן, מה קרה לכם? עייפים? , ב*י*ו*ים זה היה מקבל 15 תגובות..)
תודה רבה למגיבים, שמח שהדברים דברו אליכם.
מדובר בחוויה אישית ופחדתי שהכתיבה תקח את זה למקום שאינו מובן לאחרים.
אבל הנה יש
תגובות