אולי אין כאן מלים, פורצים, נבועים,
יש מעט תקווה.
אנשים נוברים (נבורים),
סיבה טובה
לאמון באות הכתובה בספרים.
דיו על גבי נייר קרום,
דף מקומט, הערות שוליים,(אנושיות) שאר סימנים
יביאו, כן, אני בטוח
לשמחת-השירים.
[ליצירה]
הנה ההצעה שלי:
הוא עמד בתחנת האוטובוס
מחכה לקו הנכון
שיביאו לעבודה
בבית האבות.
"היום שבת" אמרתי
"אין אוטובוסים".
הוא הביט בי משתאה
בעיניו המלוכסנות,
כיצד מסבירים בסינית
את זמני הנסיעות?
*
ראיתי עורב שחור
מקרטע על הדשא,
כנפו האחת שמוטה.
ניסה לעוף, ללא הצלחה.
הוא הביט בי מתחנן,
כמבקש את רחמיי,
החזרתי מבטי, כאילו לומר
כי אין באמתחתי שיטה לעוף
עם כנף אחת שבורה.
[ליצירה]
.
יש את הלינק יצירה אקראית
לחץ עליו ותגלה מטעמים טריים כביום היוולדם - רק היום. יצירה אקראית בהשגחה פרטית.
חייבים להשקיע כדי להגיע.
למד עצמך לשוטט בסרגל השמאלי, לדפדף בין היצירות. בין היוצרים.
עשה לך מנהג קבוע, קרא יוצר אחד כל יום. (ולא פעם בשבוע)
ואחרי הכל - הבעיה, בעיה.
[ליצירה]
אהבתי את רוגעלך קינמון. ואת זלדה (מה זה במקור?)
אולי תיתן כמה מלים על אלפרד? וכמובן שלראות את המקור היה יכול להוסיף. (שוב זלדה וגם ה-תנו לי אלף (אלף))
[ליצירה]
בא בימים , בעקבות תגובתך ואולי גם תגובת מלודי, חשבתי שנכון לומר כי קטע זה מחולק לשני שירים שונים.
החלק שהגבת עליו הוא השיר השני "שאול המלך"
החלק הראשון "פרשת קרח" עוסק גם הוא במצב אך מחוויה אחרת.
כמעט אפשר לומר פנים-דתית-לאומית. אם נשתמש בחלוקות שהולכות (לצערי) ואובדות.
שבועטוב
[ליצירה]
גם אני הק' מצטרך להנ"לית שמעלי.
רוצה לומר לך כמה מילים והן די מתוקות.
אהבתי את הסופים של השירים גם בזה וגם באחרים. הם מקפיצים את כל הקודם להם מעלה מעלה. (למשל הסיום, 'דע רק זאת ~ (...)ואני, כשאינני חכמה', שאגב הזכיר לי את 'את הכי אבודה כשאת שיכורה' של הכנסיה)
תגובות