והנה חלם דריידל חלום ועדת כונפות מצורעות המונה שתי  בנות מחוצ`קנות (כאותו מאכל הקרוי פיצה) ובעלות כרס ואפן המאונקל כנשר ברקיע ונוטה מטה כזוהר הרקיע והן לבושות לבוש פריצין וחולצאות בטן משתלשלות מהן ומכנסי טייץ` וקישקושין הקרויים מעשי קעקוע ואם לא די בכך הרי שהן  עטות ומרדפות אחרי תלמיד חכם להכשילו בשער בת רבים ולהנחותו בדרך עקלקלות למען יהא כהולל ופוקר המשחק משחקי פוקר ומפסיד ממונו ונשמתו והן קוראות בקול שהן רוצות לראות את התלמיד ומקרקשות את השער בזרועותיהן. והנה נתעורר דריידל לשמע קריאות ולא חלום היה זה, אלא מציאות

כל חייו חלם התלמיד יהוייקים דל אמור על כך שעדת שאפות תעריץ אותו ותסובבהו בקרב עיר רבה ויוכל לאהוב אותן כמגילת שיר השירים. כל חייו ייחל לרגע. אך למגינת לבו הוא גדל כחרדי מכלל שלומי אמוני ישראל ואם לא די בכך הרי שלמד בישיבת הרב ירחמיאל, תחת שרביטו של ההוא דריידל חמור הסבר שבא מליטא והחל מחמיר בתלמידים עוד משנות המנדט הבריטי. והנה יהויקים הקרוי על שמו של המלך יהויקים עליו השלום. אלא שהמלך יהויקים היה אביו של ירחמיאל וכאן היה יהויקים בן ירחמיאל, משמע ישיבת הרב ירחמיאל ירחם עליה השם.יום יום היה מטפח ומתפיח שערו השחור והנה משח אותו במיני משחות ברילנטין והתאמן בעשרים ושלש שכיבות שמיכה ובלילה היה לובש מיטב מחלצותיו, מסיר את הכיפה ומתגנב החוצה בלאט את הגדר המפרידה בין ישיבת הרב ירחמיאל לרחוב הגדול ומלא הפיתויין של החשקים ועיכוסים האורבין לבחורי הישיבה, בני התשחורת שקבעו ישיבתם בעיר הגדולה.

כך מכיר היה בנות רבות ונהדרות והיה משביען בסודי סודות וכמוסי טעמים וניחוחות שתתקרבנה גם תתקרבנה אליו, אך לא תתקרבנה לשער הישיבה למען לא תראנה בעיני ההוא דריידל שלטש עיניו אל שער בת רבים לראות האם אין בת מתקרבת על מנת לרדף אחר בן זה או אחר ולהורידו לתרבות רעה.

והנה ישב דריידל בכסא הנוח שבמרפסת ביתו המוקפת צמחי עציצין ושקדי פרחים ופטורטרות עלים והכנרית החיננית יז`וויקה צייצה מיטב השירים מכלובה הקטן והעורב השחור ישב על העץ וקירקר לעומתה (במן דואט מחריש אוזניים) מן הקן שבנה לצאצאיו ובכל זאת נרדם קשישא דריידל.

והנה חלם חלום ועדת כונפות מצורעות קטנה המונה שתי  בנות מחוצ`קנות (כאותו מאכל הקרוי פיצה) ובעלות כרס ואפן המאונקל כנשר ברקיע ונוטה מטה כזוהר הרקיע והן לבושות לבוש פריצין וחולצאות בטן משתלשלות מהן ומכנסי טייץ` וקישקושין הקרויים מעשי קעקוע ואם לא די בכך הרי שהן  עטות ומרדפות אחרי תלמיד חכם להכשילו בשער בת רבים ולהנחותו בדרך עקלקלות למען יהא כהולל ופוקר המשחק משחקי פוקר ומפסיד ממונו ונשמתו והן קוראות בקול שהן רוצות לראות את התלמיד ומקרקשות את השער בזרועותיהן. והנה נתעורר דריידל לשמע קריאות ולא חלום היה זה, אלא מציאות,

שאותן בנות, שתי בנות, שבניגוד לאותו חלום, לא היו כונפות אלא מאוד יפות ומצודדות, אבל למגינת לבו של דריידל שהעיף בהן מבט, לבשו חולצות בטן ומכנסי ג`ינס וקעקועין עליהן כדרך האמורי ובנות מואב וציציותיהן בולטין החוצה, והנה עמדו בשער הישיבה ורצו לדבר עם התלמיד יהויקים והלה שהה בבית המדרש ושיקע ראשו בים הש"ס ובסוגיה מפרכת. והנה נתעורר ובא דריידל הערמומי. ושאלם בדברי מתיקות מה רצונן, והללו ענו בעברית קלוקלת כי רוצים הן לראות את התלמיד למען מסור לו דבר חפץ במתנה, כי נתחבב עליהן בעת ששהה בבתי הדיסקאטקי"ן אשר ברחובה של עיר. ודריידל משך מידיהן שקיק קטן ואדום עטוף בסרט ומיד שאל לשמותיהן והן אמרו "גילי וצילי" והוא חשב לשנייה ואמר:

"אוי א שיינה מיידלע, בואו לבית שלי, אני אכבד אתכן בעוגיות ובקפה ובשלישקעס ובחרמזאלאך` שנשאר משבת!"

ואותן בנות ששכלן היה שווה לשכלה של בת יענה המשרכת רגליה וטומנת ראשה בחולות של מדבריות קלעהאר"י ומוהאב"י שמחו על כך שהסבא הטוב הזה הזמינן במתיקות לשונו ומיד קיפצצו ועלו עמו לביתו, והלה דריידל שלח פתק על יד גערשן למען יקרא ליהוייקים בעוד חצי שעה לביתו שהיה צמוד מאוד לחצר ישיבת הרב ירחמיאל.

ושתי הבנות ישובות היו ומסבות לשולחן במרפסת ושותות כוס קפה מהביל ומיטיבות ליבן במיטב השלישקע"ס והעורב מביט מן העץ בסקרנות גלויה ודריידל ואשתו ציפקה משמשים לפניהן כאותם מלצרים באולמי חתונה..אלא שדריידל ואשתו לא ציפו לטיפ אלא לגבות תשלום נכבד מאותו יהויקים. וכבר הספיק לשאול אותן למעשיהם ביום יום והללו ענו לו שהם עושות יחסי ציבור לאותו בית הוללות דיסקאטעקי"ן בחוף ימה של תל אביב ודריידל הנהן וטמן את הדבר בלבו.ושאל את הבנות למה הן לבושות ככה, האם אין כסף בידן לקנות מלבושין כיד המלך? ומיד עמד להוציא כסף מחיקו ולתת בידן למען יקנו שמלה הגונה, ומיד צילי אמרה "אל תטרח דוד יקר, יש בידינו כסף רב!"

"אז מה הסיבה?" שאל דריידל

"זה פשוט כיף ללכת ככה!" התערבה גילי

"אוי גוועאלד!" נאנח הזקן "איזה קונייפעס טינייפעס!"

והנה שמע רחשוש ונשמעה דפיקה בדלת.

"מוכרות לך הבנות הללו? מיין קינדער" שאל דריידל כשראה את יהויקים עומד בפתח שאליו נשלח על ידי גערשן וקולו נוטף מתיקות משל עמד להוציא מכיסו סוכרית מנטה ולתיתה לילד, אלא שאם היה נותן סוכריה, הרי שזו הייתה מתובלת ברעל.

צילי וגילי קמו וראו את יהויקים וקמו לקראתו במן חיוך דבילי, דריידל נעמד בינותם והוא מצעק ומגמגם חליפות:

"א גרויסע נסיונות! עם מי אתה מסתובב יא חארפן! אלו הקונייפעס הכי גדולות בעיר! א דריפקע שמוציקע פירדה! הוללות ופוקרות השם ירחם, בקושי לבושות! ויש להן קישקושים של חאייס וישריצע על הבטן והגב. ואני רק מתוך נימוס נתתי להם אירוח כדי שהעיניים של התלמידים לא יצאו מן הדפים של הגמרא ומן החורים!  ואתה מבטל תורה ברבים והולך איתם? ואתה? איך תתחתן? ואתה יכול להתחתן רק עם אשה אחת ולא עם שתיים כמוהן. ומיד לא חיכה לתשובתו ונטל את השקיק שנתנו לו צילי וגילי ועמד לפתוח אותו, אלא שבאותו זמן עט העורב הסקרן מן העץ וחטף את השקיק מידו של דריידל ומיד חזר למקומו ודריידל צרח מרה ונופף באגרופו כלפי העורב ובת זוגתו.ואם לא די בכך, ניצלה הכנרית יז`וויקה את המהומה ופתחה את כלובה בציפרניה ומילטה את נפשה מן הכלוב ודריידל לא ידע את נפשו מן הציפורים הסוררות הללו שהרי גידלן כגדל ילד בן שנה והללו גמלו לו ועשו יד אחת למלט נפשן כפי שנאמר "נפשנו כציפור נמלטה מפח יוקשים, הפח נשבר ואנחנו נמלטנו!" אלא שעתה נשבר לבו של דריידל ולא שום פח ולא פח אשפה ולא פח של זיתים וחמוצים. ומיד מיד ניצלו צילי וגילי ויהויקים את המהומה ונמלטו לדירת הרווקים של אותן ריבות הוללות.

ודריידל נסער עד כי הותש כוחו והוא ביקש לנוח והעורב שיחק עם השקית כשהוא מצפה למצוא בה דבר מאכל טעים ולא מצא בה אלא אי אלו גרגירים שחורים שאותם זרק  אל הגינה ובמרפסת של דריידל. והנה הכנרית חזרה לכלובה ודריידל חזר ללימודו אך יהוייקים לא חזר, כי חוזר...

והנה לאחר כמה שבועות נבטו בגינה ובמרפסת אי אלו צמחים מוזרים עם עלים רחבים וירוקים שנראים כמו כף יד פתוחה ודריידל שמח אל ליבו ולא ידע מהיכן צצו ואיך צצו ומיד מיד הורה לאחד התלמידים להשקות העלים הללו ושמח אל ליבו ושמח מן הריח שדמה לריח המרווה והנה קרבה שעת ההבדלה רבה שלאחר השבת המלכה  ודריידל עמד בחדר האוכל עטור ירמולקה מול מאה תלמידים עולי ימים ומיד הורה על יד קלמן בן זלמן  שיביא לו קפוטה של עשבי  ריח שכאלו. והנה איתרע ובירך בורא עשבי בשמים וכל הקהל עונה אחריו והנה בירך בורא מאורי האש  במן נר שהיה נתון בדוד קטן השמור מימי בן גוריון, אך הנה איתרע המזל ונפלו כמה אגודות מן העשב המריח אל תוך האש ועשן סמיך עלה מן הדוד וכיסה את חדר האוכל ונחיריהם נתמלאו באותו ריח מוזר והלה חדר למוחם ואל דעתם וגם אל דעתו של דריידל חמור הסבר והנה נשתנתה עליו דעתו והוא קיפצץ במן ריקוד חסידי וכולם כולם רקדו וציחקקו ושרו "אליהו הנביא ואליהו התשבי" כאילו ללא סיבה הנראית לעין והעשן המשיך לרחפף ולחפף את דעתם של הללו תלמידים עולי ימים ורבם שהפך בין רגע לחסיד.

ויהויקים עבר בימים הבאים ליד גינתו של דריידל בחשאי עם צילי וגילי אהובותיו והם ראו כי נבטו אותם צמחים שהגישו לו עוד כשהיו גרגירים עולי ימים, ומיד נצטער על כך, אך צילי וגילי לחשו משהו באוזניו ומיד מיד זממו מזימה זמומית זימתית וזמזומית להשיב לדריידל כגמולו.

והנה דריידל ישב במרפסתו ונתבשם מאותו ריח מסויים שריחו כריחה של המרווה ומיד נשמעה דפיקה בדלת ודריידל פתח ומיד הופיע השוטר הגברתן שטסרמן, שמוכר לנו מעלילות קודמות בהם נסתבך עמו דריידל, והלה נכנס בלווית שוטרים נוספים ובעלי חומרת פנים וללא עכבות:

"ווס אן דוס?" אמר דריידל "מה קרה הפעם?"

השוטר ניגש לעשבים הריחניים קטף מהם אגודה ושאל בקול רציני:

"אתה לא מתבייש, שוב פעם מסתבך איתנו, עם המשטרה? במקום לשבת וללמוד בשקט?!"

"מה יש? אמר דריידל, קצת בשמים להריח?"

"אתה עצור באשמת אחזקה וגידול בלתי חוקי של צמחי מריחואנה!"